כיעור הירח מבעד ליופי השמש

הדממה מבין הרעש מרגישה מוזרה

השקט מתמלא ברגשות אשמה

מתקרבים להם בסרלול גם רגשות הבושה

הדם על רגלי מרגיש כמו נחמה 

כל יום וליל אני פניי רק בוכיה 

אך מה כבר יש לעשות אם לא לבכות?

כל שעה מטילה דמעות 

הירח לא אומר לי מה, מה יתן ולי יתן הוא אות

במראה שבורה נפוצה מסתכלת אני על פניי השזורות

רק אתמול הן היו יפות 

למה כעת כיעור מטיפות?