נְיוּ יוֹרְק סַאבְּוֵויי, מַצָּב תּוֹדָעָה

הָעֶרֶב הַזֶּה הוּא סוּגשֶׁל בּוֹדֵד.

בְּדִידוּת הִיא שְׁתִיקָה פִּתְאוֹמִית

בְּסוֹפָהּ שֶׁל שִׂיחָה אֲרֻכָּה, כְּשֶׁנִּפְרָדִים

לְכִוּוּנִים מְנֻגָּדִים כְּמוֹ רַכָּבוֹת;

זוֹ נְסִיעָה לֵילִית בַּסַּאבְּוֵוי

כְּשֶׁיֵּשׁ מְעַט נוֹסְעִים

מוֹשָׁבִים רֵיקִים. פָּנִים רֵיקִים.

נִכְפֵּינוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה,

אֲנִי וְכָל הַזָּרִים שֶׁמַּעֲמִידִים פָּנִים

כְּלֹא רוֹאִים אֶת מִי שֶׁנּוֹסְעִים בְּאוֹתוֹ קָרוֹן.

נִדְמֶה שֶׁרָאִיתִי נוֹסֵעַ שֶׁנָּשָׁא בְּדִידוּת מִשֶּׁלּוֹ

בְּתוֹךְ אַרְגָּז עִם חִיּוּךְ קִרְטוֹנִי שֶׁל אָמָזוֹן

כְּאִלּוּ הִתְכַּוֵּן רַק לְהַשְׁאִיר לְיַד הַדֶּלֶת

וְאָז, לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת בּוֹדֵד בְּדַרְכּוֹ.

יֵשׁ נֶחָמָה מְסֻיֶּמֶת בַּיְּדִיעָה

שֶׁאַתְּ מְחַכָּה בַּתַּחֲנָה.

עוֹד שְׁתֵּי תַּחֲנוֹת,

וַאֲנִי אֶמָּתַח עַל קְצוֹת הַבְּהוֹנוֹת

עַל פְּנֵי שְׁנֵים־עָשָׂר הַסֶּנְטִימֶטְרִים שֶׁבֵּינֵינוּ

כִּי אֲנִי רַק צְרִיכָה שֶׁתְּנַשְּׁקִי אוֹתִי

כְּאִלּוּ כְּבָר סוֹף הָעוֹלָם.