הצל שמטילים התריסים
פסים פסים,
על צוואר וגוף גיטרה אדומים.
השמש אמורה לשקוע בשבע
אבל אני כבר חשוכה, עם פסים פסים
של בוקר.
פריחה סגולה מתאבדת מהעץ
עם ריחות סגולים גם כן.
צבוע העולם
מחליף פנים בכל יממה.
גם אני מסתובבת, מתהפכת, עם הארץ.
קופצת עם הפריחה הסגולה
ולי ניחוח כחול, כחול.
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לאנונימית מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
