בְּהַעֲלֹתְךָ – אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַנֵּרוֹת,
יֵשׁ בְּךָ שְׁלַל שֶׁל אוֹרוֹת.
יֵשׁ נֵר שֶׁרַק אַתָּה יָכוֹל לְהַדְלִיק,
וְיֵשׁ אוֹר שֶׁרַק אַתָּה יָכוֹל לְהָפִיק.
.
נֵרוֹת שׁוֹנִים דּוֹלְקִים בִּמְנוֹרָה אַחַת,
לְלַמֵּד אוֹתְךָ שֶׁזּוֹהִי הַנֻּסְחָה הַמְּנַצַּחַת.
לְכֻלָּנוּ יֵשׁ יְכוֹלוֹת שׁוֹנוֹת,
אַךְ הַשִּׁלּוּב בֵּינֵינוּ – מוֹנֵעַ אֲסוֹנוֹת.
.
כֹּל אֶחָד תּוֹרֵם אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ,
וְאִם הוּא לֹא יִתְרֹם – הָעוֹלָם יַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנוֹ.
לִפְעָמִים זֶה לֹא נִרְאֶה מִיָּד,
אַךְ גַּם אִם חָסֵר אֶפֶס נְקֻדָּה אֶפֶס אֶחָד,
זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁלֵם, לֹא מְאֻחָד.
.
וְכֻלָּנוּ מַשְׁלִימִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי,
הָאַחֵר הוּא חֵלֶק מִמֶּנִּי – הוּא בְּעֶצֶם אֲנִי.
אַךְ אָסוּר לָנוּ לְבַלְבֵּל בֵּין אַחְדוּת לָאֲחִידוּת,
זֶה בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ מִיַּהֲדוּת.
.
זֶה כְּמוֹ שֶׁיַּגִּידוּ שֶׁהַמֹּחַ הוּא הָאֵבָר הֲכִי חָשׁוּב,
כִּי בּוֹ יֵשׁ אֶת כּוֹחַ הַמִּחְשׁוּב.
אָז כְּדַאי שֶׁכֹּל הָאֵבָרִים יִהְיוּ מוֹחַ,
לֹא יִהְיוּ גַּם אֵיבְרֵי כּוֹחַ.
אֲבָל בְּלִי לֵב, יָדַיִם, וְתָאֵי דָּם,
לֹא יִהְיֶה שָׁלֵם גּוּף הָאָדָם.
.
אָז נָכוֹן שֶׁהַמֹּחַ חָשׁוּב מְאוֹד,
בִּזְכוּתוֹ אֶפְשָׁר לִלְמֹד עוֹד וָעוֹד.
אַךְ גַּם הָרַגְלַיִם שֶׁבִּזְכוּתָם אֶפְשָׁר לִצְעֹד,
וְהַשִּׁוּוּי מִשְׁקַל שֶׁעוֹזֵר לָנוּ לֹא לִמְעֹד.
וּכְמוֹ שֶׁגּוּף זָקוּק לְכֹּל הָאֵבָרִים,
כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְדֵעוֹת וּמַחְשָׁבוֹת שֶׁל אֲחֵרִים.
בִּזְכוּתָם אָנוּ מִתְפַּתְּחִים,
גַּם אִם לִפְעָמִים זֶה גּוֹרֵם לָנוּ לְהַרְגִּישׁ לֹא בְּטוּחִים.
.
בִּמְקוֹם לְבַטֵּל אֶת הָאַחֵר – צָרִיךְ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ,
בִּמְקוֹם לְכַבּוֹת אֶת אוֹרוֹ,
צָרִיךְ לַעֲזֹר לוֹ לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹ.
כִּי הַשְּׁלֵמוּת תֻּשַּׂג רַק עַל יְדֵי כֻּלָּנוּ בְּיַחַד,
כֹּל אֶחָד הוּא מְיֻחָד,
וְכֻלָּנוּ יַחַד – אֶחָד.
