אלכוהול זה נגד לפרוטוקול
בכל הרמות החברתיות, יש את מי שצורך אלכוהול, עניים ששותים לשכוח מהחיים והצרות, ועשירים שנהנים מכל רגע בחייהם כי בחרו החיים תחתיים אלה ולא רצו גן עדן. למה עני או עשיר שותים, מה הסיבות האמתיות ?ומה דוחף אותם למעשה זה?, קודם כל עלינו לנתח מעשה זה מבחינה דתית, ואיך הייתה תופעה זו בראשונים שהחזיקו את הדת על כתפיהם, ובהתחלה היו שותים בתוך כדי החזקת דת וחיים שהם מסורתיים לגמרי. האלכוהול לא נאסר מכה אחת, הם היו שותים-כלומר המאמינים- אבל כאשר בא הצו מלמעלה, ובהדרגה, הם שפכו את הגדים של היין ברחובות של המדינה האסלאמית, לא אמרו דבר, כי אנחנו עם שנכנע ,ועושים מה שנאמר לנו מהאל ומהנביאים, בקיצור אנחנו עם שאמרנו כן נעשה וכן נכנע. ויש את העמים שהיו קודם, הם היו שואלים על הדבר, ואז נאסר והם היו כופרים בו ולא נמנעים ממנו, או שהוא נהיה מותר והם לא עושים אותו, כי אמרו: אנחנו עם שנאמר לנו אבל לא שמענו ולא עשינו, אלה הכופרים מכל העמים, אבל למה אמרנו כופרים ולא טועים, כי הם עשו דבר או טעות זו כסדר חיים וכדוקטרינה שהם כן חושבים ומאמינים להפך, שאסור זה מותר או מותר זה אסור, ובמצב זה הם נהפכים לגויים שלא האמינו לפי הפרוטוקול. אמר האל בספר הקודש: “היין וההימורים לכלוך ממעשה השטן אז תתרחקו ממנו” ואמר ישתבח שמו: “השטן רוצה לעשות ריב ביניכם ושנאה ביין ובהימורים”, אבל עובדה שהיו מותרים כהתחלה, והיה מיתן להתעסק בהן, אבל בשליחות אחרונה היה על המאמינים לעשות את הצורה של הדת-בהיכנעות ואחרי שמיעה ועשייה מהאל ומהנביא- הכי מושלמת וכהשלמה לכל שיטות האין עוד מלבדו” ושיטות הייחוד. סיפור שתמיד אני מספר אותו, של אחד מהאנשים בזמן מהזמנים ובתקופה מסוימת, כאשר אמרו לו לבחור כהכרחה וכחובה בין שתיית אלכוהול או הריגה או גניבה או לזנות, ואז הוא חשב שאלכוהול זה הכי פשוט והכי פחות רעות בספר המעשים, ואז שתה והוא המשיך והרג וזנה וגנב בגלל ששתה, דבר מפחיד, כאשר אתה לא שפוי ולא חושב כמו שצריך כתוצאה משתייה אסורה, ואז אתה לא מעקל וממשיך לטעות ולעשות טעויות רק שלא שמת לב שזה אסור ויגרום לדברים יותר רעים וחריפים ממעשה זה. אמר האל על מי שכפר מבני ישראל שהם לא מאמנים אלא מעט, ואז דנו באמירה זאת ובפסוק זה, ויצא לנו שיש שתי אפשרויות ,או שכולם מאמינים אמונה לא גבוהה ולא חזקה, או שמעט מהם מאמינים כמו שצריך אבל הם מעט מהרבה וחלק קטן מחלק יותר גדול, שתי האפשרויות אפשריות אבל עלינו לדעת מה הסיבה. חשבתי ויצא לי בסוף שמי שהמשיך לשתות יין והוא עושה אותו ומחושב שזה חלק מהדת רק כדי להגיע לשמחת חיים, הוא קורא וכותב ומתפלל כל השבוע ברצף ואז מקדש בקצת יין בסוף השבוע ואז הוא מרגיש בשמחה, כי התאמץ הרבה זמן ואז שחרר בקצת יין, אבל זה חוזר בכוונה, אם חשב שזה מותר-אחרי שידענו שהרע של היין יותר מהטוב שלו- וחישב דבר זה כשיטה לקדש אז הוא נהיה כופר או גוי שלא עשה לפי צו של אל האלים, אבל אם חשב שזה טעות אבל הוא יתפלל והאל יסלח לו אז נחשב טעות והוא נהיה מהטועים ובעלי החטא בתנאי שלא יתמכר לדבר רע זה, כי אם התמכר ליין לא יכנס לגן עדן אחרי חיים אלו לגמרי ולעולם כי היה דבר שהוא לא יכול לחיות בלעדיו שהוא אלכוהול ואז זה נחשב כמו אל אחר שהוא משתף עם האל הגדול. הוא נכנס לייסורים בקבר אם היה מבעלי השיטה של הנביא האחרון, וזה נהיה על צורת נחש גדול ושחור שלוחץ אותו ועוקץ עד בוא יום הדין, אבל אם היה מבעלי שיטת ייחוד אחרת אז זה נדחה עד יום הדין והסכנה הגדולה שעלינו להתרחק והיזהר ממנה זה שהוא יושב הגיהינום עד שהאל ירצה ולעולמים עד שהאל ירחם עליו. פסוק אחר בספר הקודש שאומר: “הכופרים מבזבזים את כספיהם במעשים שהם נגד למה שאמר האל”, ואולי נשים את הסיגריות בעיקרון זה, אבל זה תלוי אם הוא עישן סיגריות שעולות הרבה כסף או לא, ואם היה בהן הרבה חומרים שמסכנים את החיים ופוגעות ביכולות ובבריאות, וכמו שידענו שיש סיגריות ערביות או כל טבק שהוא יותר זול ב6 כפולות מסיגריות מערביות, והערביות יש בהן פחות חומרים מכני חיים ופוגעות בבריאות ,ובשלב שידענו את התכונות של שני סוגי הסיגריות עלינו לדון בתנאים ובמצב שמסביב בין אדם זה, אם הוא רוצה להתחיל במעשה זה ולא נתקע בו כבר וקודם, אז אסור והוא יקבל עונש יותר ממי שנתקע מקודם והתמכר לדבר רע זה, בקיצור מי שהתמכר ורוצה לעזוב דבר זה אולי יגרום לו לנזק דווקא אם היה נוטל עוד חומרים שחובה עליו לנטול כמו טרופות שמחזקות את ההתמכרות כמו הפסיכיאטרי מהן אז אסור לו להפסיק אם זה מסכן חיים, ומי שרצה להתחיל במעשה זה והוא יודע דברים אלה אז ייענש כפול וייחשב מאלה שמבזבזים את כספם להיות להפך ממה שהאל אמר. ועל כל משתמש בסמים ובאלכוהול ובסיגריות לעבור גמילה אם ניתן כדי שלא יגרום לו לסכנות ודברים ומצבים יותר חמורים ממה שיש לו עכשיו. זה בקשר למתמכרים, אבל יש את אלה שהם שותים פעם כל תקופה ארוכה, או מעשנים סמים או משתמשים בסמים קשים או סיגריות בתקופות שהן רחוקות, אז זה חוזר לאמונה של האיש עצמו, אם הוא מאמין אז אנחנו חוזרים לאמירה של הנביא האחרון שהיא: “המאמין לא שותה אם שתה ולא זונה אם זנה”, עיקרון וחוק בא מרחמים, כי המאמינים מסוגלים לטעות יותר מהכופרים או שיש להם פחות אמונה וזה ממה שאמר לנו הנביא, אבל אם חזרנו לאמירה זאת, זה נובע מהשיטה ומהנאים שמסביב לאיש מאמין זה, כי הוא לא מתרגל ונוהג למעשים אלה וזה נהיה כל תקופה ארוכה וזה רחוק מתקופה לאחרת, ועלינו להתפלל כמה שיותר ולהלל ולברך עד שנמחקות רעות אלה ועד שיש לנו יותר מעשים טובים מרעים, אבל יש מאמר שאם האל לא סלח לשותה יין אחרי פחות מ40 יום אז לא נחשבת תפילתו עד סיום תקופה זו שהיא 40 יום.
