אהוב שלי,
לפעמים, כשאני מנסה לנסח במילים את מה שאתה בשבילי – אני נתקעת. כי איך אפשר לכתוב אהבה שהיא שקט פנימי? איך מתארים מבט שמרגיע סערה? או יד שמחזיקה אותי גם כשאני מתפרקת?
אני חושבת על כל הרגעים הקטנים – הקפה שאתה מכין לי בדיוק כמו שאני אוהבת, הדרך שבה אתה זוכר דברים קטנים שאמרתי בלי לשים לב, הצחוק שלך כשאני מספרת בדיחה גרועה. כל הדברים האלו – הם לא מובנים מאליהם. אתה לא מובן מאליו.
אני אוהבת אותך על מי שאתה. לא על מה שאתה עושה בשבילי, לא על המחוות או המילים – אלא על האמת שבך. על הלב שלך, על הנפש העדינה שאתה מסתיר מאחורי חיוך שובב.
אם אי פעם תתלבט, תפקפק, תשאל את עצמך – “מה אני בשביל מישהי כמוה?” – תזכור את זה: אתה הבית שלי.
שלך, תמיד.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
