מָה הָיִינוּ עוֹשִׂים בְּלִי הָאֱמוּנָה?
שֶׁגַּם אִם שָׁגִינוּ וְטָעִינוּ – יֵשׁ חֲנִינָה.
שֶׁהַמְּצִיאוּת לְבַסּוֹף תַּגִּיעַ לְתִיקּוּנָהּ,
שֶׁלְּכֹּל מָה שֶׁקִּילְקַלְנוּ – יֵשׁ תַּקָּנָה.
.
הַבּוֹרֵא מַאֲמִין בְּכֹל אֶחָד מֵאִיתָּנוּ,
לַמְרוֹת שֶׁחָטָאנוּ, עָוִוינוּ וּפָשַׁעְנוּ.
שֶׁהִבְטַחְנוּ – וְלֹא קִיַּימְנוּ,
שֶׁנָּפַלְנוּ שׁוּב – אַחֲרֵי שֶׁקַּמְנוּ.
.
הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ – לַמְרוֹת הַטָּעוּיוֹת,
וְזֶה שֶׁאָנוּ לֹא מַפְסִיקִים לַעֲשׂוֹת שְׁטוּיוֹת.
לַמְרוֹת שֶׁאָנוּ מְשַׁנִּים זֶהוּיוֹת,
בַּדְּרָכִים שֶׁאָנוּ בּוֹחֲרִים לִחְיוֹת.
.
וְאוּלַי זֶה לֹא לַמְרוֹת – אֶלָּא בִּגְלַל?
הוּא מְעֻונְיָין בְּיִצּוּר מְשֻׁוכְלָל,
שֶׁחוּשׁ הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נִשְׁלָל.
וְלִפְעָמִים הַיְּצוּר הַזֶּה מִתְנַהֵג כְּמוֹ מְטֻורְלָל,
מְבֻוגָּר – שֶׁמִּתְנַהֵג כְּמוֹ עוֹלָל.
.
הַבּוֹרֵא לֹא מְעֻונְיָין בְּרוֹבּוֹטִים,
כִּי גַּם שֶׁהֵם חֲכָמִים – הֵם הֶדְיוֹטִים.
הֵם פּוֹעֲלִים עַל פִּי דְּחָפִים אוֹטוֹמָטִים,
וְלָאֱלוֹקִים יֵשׁ סְטַנְדַּרְטִים.
.
אֲפִילּוּ אָדָם שֶׁיְּפַתֵּחַ זוּגִיּוּת עִם בּוֹט מְרַצֶּה,
מַהֵר מְאוֹד יִהְיֶה לֹא מְרֻוצֶּה.
הוּא יִרְצֶה – שֶׁהַבּוּט יִרְצֶה,
אֲבָל הַבּוֹט לֹא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה.
.
אָנוּ רוֹצִים שֶׁמִּישֶׁהוּ יִבְחַר בָּנוּ,
שֶׁיֹּאהַב אוֹתָנוּ.
לֹא כִּי הוּא תֻּוכְנַת עַל יָדֵינוּ,
אֶלָּא כִּי הוּא מַכִּיר בְּיִחוּדֵנוּ.
.
לְרוֹבּוֹט אֵין בְּחִירָה,
הוּא לֹא בּוֹחֵר בֵּין טוֹב לְרַע,
הוּא מְתֻוכְנָת לִפְעוֹל בְּלֵית בְּרֵירָה.
.
וּלְהַבְדִּיל כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים שֶׁיִּבְחֲרוּ בָּנוּ,
גַּם הַבּוֹרֵא כִּבְיָכוֹל רוֹצֶה שֶׁנִּבְחַר בּוֹ.
הוּא לֹא מְעֻונְיָין רַק בְּמַעֲשָׂיו – אֶלָּא בְּהַרְגָּשָׁתוֹ,
הָעִיקָּר זֶה מָה הָאָדָם מַרְגִּישׁ בְּלִיבּוֹ.
.
אַךְ אֵיךְ נֹאהַב בּוֹרֵא שֶׁהַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְהַשָּׂגָתֵנוּ?
וְאֵיךְ נוּכַל לְבַטֵּא אֶת אַהֲבָתֵנוּ?
.
הָאַהֲבָה מִתְבַּטֵּאת בִּנְתִינָה,
כְּשֶׁתִּהְיֶה לָנוּ קְצָת הֲבָנָה,
בְּכַמָּה הַבּוֹרֵא נָתַן לָנוּ בְּמַתָּנָה,
הַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁנַּחְזִיר אַהֲבָה – וְתִהְיֶה לָנוּ בּוֹ אֱמוּנָה.
.
אָנוּ רְגִילִים בַּיּוֹמְיוֹם לְהִתְלוֹנֵן,
אַךְ מָה אִם בַּמְּצִיאוּת בֶּאֱמֶת נִתְבּוֹנֵן?
נְגַלֶּה שֶׁהַבְּרִיאוּת הִיא הַמַּצָּב הַנּוֹרְמָלִי,
רַק עַל זֶה – כֹּל אָדָם רַצְיוֹנָלִי,
צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ בְּאוֹפֶן מַקְסִימָלִי.
.
תּוֹדָה עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ,
וְעַל כֹּל טִיפַּת מַיִם שֶׁאֲנִי גּוֹמֵעַ.
תּוֹדָה עַל יְכוֹלֶת קוֹגְנִיטִיבִית,
וְתִקְשׁוֹרֶת קוֹלֶקְטִיבִית.
תּוֹדָה עַל עִיכּוּל וּתְזוּנָה,
וְעַל הָאֶפְשָׁרוּת לִלְמוֹד עַל אֱמוּנָה.
.
תּוֹדָה עַל כֹּל מָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן,
וּסְלִיחָה שֶׁאֲנִי מִידֵּי פַּעַם רוֹטֵן.
אֲנִי מַעֲרִיךְ מְעַט – אֶת זֶה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן הַרְבֵּה,
וְאוּלַי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְבַּיֵּישׁ – אַתָּה מִתְחַבֵּא?
.
