הַבַּיִת נָקִי – אֲבָל הַלֵּב מְלֻכְלָךְ,
מִכֹּל הַתְּחוּשׁוֹת הָאֲפֵלוֹת – שֶׁהָפְכוּ אוֹתוֹ לְפַּח.
אָז הַלֵּב הַמְּזֹהָם מֻשְׁלָךְ,
וְזֶה בִּלְתִּי נִסְלָח.
.
הוּא חֵלֶק מִמְּךָ – שֶׁאַתָּה לֹא יָכוֹל לִזְרֹק,
אֶת הַשְּׁלִילִיּוּת שֶׁבּוֹ – אַתָּה חַיָּב לִפְרֹק.
אַךְ כֹּל עוֹד אַתָּה מַמְשִׁיךְ בְּמַסְלוּל אָפֵל,
מַה הַפֶּלֶא – שֶׁאַתָּה נוֹפֵל?
.
אָז בִּקַּשְׁתָּ עֶזְרָה,
אֲבָל עֲדַיִן אַתָּה מַרְגִּישׁ רַע.
טְרָאוּמָה לֹא קַל לְרַפֵּא,
וְאַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֵין לְזֶה מַרְפֵּא.
.
וְאוּלָי אֲנִי לֹא בָּנוּי לָעוֹלָם הַזֶּה,
וְזוֹ הַסִּבָּה לַלַּחַץ בֶּחָזֶה?
אוּלַי אֲנִי חַיְזָר?
וְזֶה מַסְבִּיר לָמָּה אֲנִי מַרְגִּישׁ פֹּה מוּזָר.
.
הָעוֹלָם הַזֶּה גָּדוֹל אַךְ מַרְגִּישׁ כְּמוֹ מֵצַר,
כִּי מִי שֶׁבָּא מֵאֵינְסוֹף – כֹּל גְּבוּל עֲבוּרוֹ הוּא צַר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לָצֵאת מִמִּצְרַיִם,
וְלִמְצֹא אֶת הָאִזּוּן – בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם.
.
אֲבָל קַל לְהַגִּיד – קָשֶׁה לְבַצֵּעַ,
בִּמְיֻחָד כְּשֶׁכֹּל זִכָּרוֹן אוֹתְךָ פּוֹצֵעַ.
אֵיפֹה הַמַּפְתֵּחַ אֶל הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי?
הַאִם הוּא לֹא קַיָּם בִּשְׁבִילִי?
.
וְאוּלַי אֲנִי חוֹפְשִׁי שֶׁלֹּא מוּדָע,
הַכֶּלֶא – הוּא מִגְבֶּלֶת הַמֵּידָע.
אִם רַק הָיִיתִי יוֹדֵעַ לְמָה אֲנִי מְסֻגָּל,
הָיִיתִי יוֹדֵעַ – שֶׁאֶעֱבֹר כֹּל גַּל.
.
אֲבָל אֲנִי תָּקוּעַ בַּהֹוֶה,
וּמוּצָף מִמָּה שֶׁאֲנִי חוֹוֶה.
בֵּין עָתִיד אֵלָיו אֲנִי מְקַוֶה,
לֶעָבָר שֶׁלֹּא מַרְפֶּה.
.
וְאוּלַי הַשָּׁנָה אֶזְכֶּה לִיצִיאַת מִצְרַיִם פְּרָטִית?
לֹא רַק פִיזִית – אֶלָּא תּוֹדַעְתִּית.
הַדִּכָּאוֹן יָמוּת – וַאֲנִי אַתְחִיל לִחְיוֹת,
וְאֵדַע אֵיךְ לִפְתֹּר אֶת כֹּל הַבְּעָיוֹת.
אֶשְׁתַּחְרֵר מֵהַמַּשָּׂא,
וְסוֹף סוֹף – אוּכַל לְהִתְקַדֵּם בַּמַּסָּע.
וְאָז אֲנַקֶּה אֶת הַלֵּב,
וְאֶתְרַפֵּא מִכֹּל הַכְּאֵב.
.
אֲבָל הָאֱמֶת הִיא – שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגָּל לְבַדִּי,
אָז אַבָּא תַּעֲזֹר לִי – אֲנִי צָרִיךְ אוֹתְךָ לְצִדִּי.
אִתְּךָ – אֲנִי יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם,
וּבִלְעָדֶיךָ – אֲנִי הַנָּחוּת מִכֻּלָּם.
.
