באים בזוגות
שתי תחושות חמימות –
הפרפרים בבטן והדמעות על הלחי.
שתי פעמים כשהעינים נעצמות –
רגע לפני שהשפתיים נושקות ורגע לפני שהאצבע סחטה את ההדק.
שתי סיבות להקריב את הכל –
למען הסיבה שלך לחיות וכשלא נותרה סיבה לקום בבוקר.
שתי סיבות להשמיע קול –
לסלול נתיב אל תוך הלב וכדי לשחד את חוסר הביטחון באהדת אחרים.
שתי תהיות,
לאן הולכים מכאן ולמה התחלנו להיות.
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לאביאל ברזין מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב







