בית העץ שבנינו התפרק ונפל לי על הרגל

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָהּ אֶת הַדָּם נוֹזֵל 

אֶל הָרִצְפָּה

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּיָּדַיִים שֶׁלְּךָ

שֶׁחִבַּקְתָּ אוֹתִי וְאָמַרְתָּ שֶׁאני כאתה

וְעַכְשָׁיו הַכֹּל נִגְמַר

אֲנִי רֵיקָה 

וְהַפְּרָחִים שׁוּב נוֹבְלִים

הָאֲדָמָה שׁוּב מְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ מַכָּה 

 

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אָשֵׁם,

כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת שְׁמִי לְיָדְךָ 

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁאַתָּה נִזְכָּר בַּדְּמָמָה.

 

 

אֲנִי לֹא מְכַבָּה אֶת הָאוֹר כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה 

כִּי אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹא אֶתְעוֹרֵר 

וְאִם כֵּן,

 אָז אֶהְיֶה שׁוֹנָה 

 

אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ 

אֲנִי מַבְטִיחָה שֶׁלֹא אֶתְקַשֵּׁר 

גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לִי לְהַחְזִיק אֶת הַשַּׁלְוָה 

שֶׁשָּׁבַרְתָּ בֵּינִי לְבֵינְךָ 

גַּם כְּשֶׁלָּמַדְתִּי אֶת פַּרְצוּפְךָ,

וְכָתַבְתִּי כָּל מִשְׁפָּט שֶׁחָשַׁבְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ 

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ אֶת קּוֹלך מְיַלֵּל כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי נְפוּלָה

כְּמוֹ חִצִּים שֶׁמַּכִּים בְּמַטָּרָה 

 

אֲנִי אֲדַמֵּם לְךָ עַל הַנַּעֲלַיִים,

וְאָז תִּצְעַק עָלַי מֵאַהֲבָה 

וְתַגִּיד לִי שֶׁזֶּה לֹא פְּיֵיר כַּמָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ 

 

 

תַּרְגִּישׁ אוֹתִי שׁוֹכֶבֶת עַל הַדֶּשֶׁא 

וּמְקַוָה,

שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהֵאָכֵל עַל יְדֵי הָאֲדָמָה 

כּוֹכָבִים יִפְּלוּ כּשֶׁאֲנִי רוֹאה אוֹתְךָ 

וַאֲנִי אֶמְעַד,

בְּפִתּוּלֵי הָעֵץ שֶׁגָּדַל מִגּוּפָתִי הַמֵּתָה 

 

כְּשֶׁהַדָּם יִסָּפֵג בְּעוֹרִי 

וְלֹא תּוּכַל לְנַגֵּבו עִם מַטְלִית לַחָה 

תְּנַשֵּׁק לִי אֶת הַפְּצָעִים,

וְתוֹרִיד לִי אֶת הַחֻלְצָה 

תַּאֲכִיל אוֹתִי וְרָדִים,

תֵּן לִי אֶת הַיָּד שֶׁלְּךָ

תָּטִיח אוֹתִי כֵּאֲרִיחִים עַל רִצְפָּה לֹא בְּנוּיָה 

תִּשְׁבֹּר בִּי פְּרָטִים שֶׁלֹּא נִּתָּנו לְשֶׁבִּירָה 

 

אֲנִי רוֹצָה שֶׁאַתָּה 

תֹּאהַב אוֹתִי 

עִם דָּם עַל

הֶחָזֶה,

וְפַּארְק מָלֵא עָלִים לְלֹא מַגְרֵפָה.