אני לא יודע מאיפה הפנטזייה הזאת נולדה. אני דור שלישי לבוגדים, אבל אני לא בטוח שידעתי את זה כשזה התחיל. אני רק יודע שמאז שאני זוכר את עצמי הדמויות הנשיות שנמשכתי אליהן, סצנות הסקס שריגשו אותי, מה שדמיינתי בזמן שעשיתי את הצעדים הראשונים בעולם האוננות היו מעולמות הפיתוי לבגידה. ט’יפאני אמבר ת’ייסון בברלי הילס כדוגמא.
ההתנסות הראשונה שלי אפילו לא הייתה מעולמות הקלישאה של התיכוניסט עם החברה הבתולה שלא מצליח לעמוד בפיתוי.
עד כיתה י’ לא התנסיתי יתר על המידה במערכות יחסים, או במיניות. בקיץ שבין ט’ ל-י’ גבהתי, התחלתי להתאמן בחדר כושר, ואני חושב שיותר מהמראה מה שקידם אותי היה הביטחון העצמי שבא עם הביטוי החיצוני והתגובות אליו.
יחסית בתחילת השנה נוצרה חבורה של חברים שלא היה לה מכנה משותף ברור, אלה היו השוליים של כל סוגי החבורות שהיו בתיכון. הפריקים הכי פחות פריקים, המחוננים הכי פחות חנונים, הקולנועיסטים הכי פחות קולנועיסטים וכו’. היינו משהו כמו 20 יודניקים בשיא, וביניהם הייתה ליאור.
נדלקתי עליה מהרגע שראיתי אותה, והתחלתי איתה ב-ICQ, עד כדי כך מזמן זה היה ועד כדי כך חנון הייתי. הזמנתי אותה לדייט בסרט ואחריו לגלידה ואחריו התנשקנו, זה היה תמים ומתוק כמו שזה נשמע.
אחרי משהו כמו 3 או 4 חודשים שכבנו לראשונה, אלה כמעט היו הנסיבות שהכריעו מתי זה יקרה, ההורים שלי נסעו לחו”ל והשאירו את הבית ריק לשישי שבת, וזה פשוט היה מתבקש מדי בקודים של אז. כיאה לפעם ראשונה זה היה קצת מביך, ולא מאוד מהנה במובן של הנאה ממיניות כמו שאני חושב עליה היום, אבל זה היה מתחשב ונעים, ולא שיפוטי וזה הכי הרבה שיכולתי לבקש. עם הזמן הסקס עם ליאור הלך והשתפר אבל במקביל גם התאבון שלי הלך וגדל, אפילו לא ידעתי את זה ממש, הייתי מאונן ומדמיין סצנות שראיתי בסדרות של התקופה והמכנה המשותף תמיד היה הפיתוי לבגידה.
אז נכנסה לתמונה לירון.
