2.ג.לתת לאחר
אמר הנביא מוחמד עליו השלום: “תאהב לאחיך מה שאתה אוהב לעצמך”, ואמר עליו השלום: “לא יאמין האחד ממכם עד שיאהב לאחיו מה שהוא אוהב לעצמו”. וצווי זה בא עם השיפור שחוזר עם לעשות דבר זה, ולאהוב לאחר דווקא האח בדת ובאל זה משדרג את המרקם האסלאמי ונותן יתר בפוריות של לתת בכל הצעדים. ודבר ראשון שרנו חושבים עליו זה העניים המוסלמים והלא מוסלמים בכל רחבי העולם. על הצעד העולמי בעניי מוסלמים יש דבר שלא עושים מוסלמים וזה שהוא בא כמרכיב חובה לאסלאם שדברנו קצת עליו לפני במרכיבי אסלאם וזה הזכאה, וזה אומר לתת שתיים וחצי אחוז מיתר הכסף שנשאר אחרי הוצאות וחובות, אחוז זה לא כל אחד מוציא אותו אלא רק מי שמגיע לרמה המבוקשת וכל שנה מוצאים רמה אחרת שחוזרת לעולם המוסלמי ומצבו. אחוז זה אם מוציאים אותו יגיע לכל בן אדם מוסלמי אלף דולר , אם אמרנו שהמשפחה המוסלמית מורכבת מאמא ואבא ובן אחד אז מגיע לה שלושת אלפים דולר. ותדמיין לעצמך אם הגענו למצב זה אז לא נשאר אחד שצריך כסף או אוכל או לבוש, ואם עבד בטח יש לו הכנסה יותר.
ובצעד המיקרו יותר , על הרמה האישית , כל בן אדם צריך לאהוב לתת לאחיו ואחל לו מה שהוא אוהב לעצמו, ונושא זה מסתובב על שני מעגלים החומרי ושל היום האחרון ,הראשון זה קשור בחיים שאנחנו חיים בהם אז האחד ממנו צריך לאחל כסף, שמחה ,פרנסה והסתפקות שלא תתן לבן אדם הזה אם הוא חבר שלנו או שותף לעבודה או אח מאמא ואבא או שמתפללים באותו מסגד אז ההתאספות בבקשות עצם ואהבת דברים ומה שהאל מספק לנו אנחנו צריכים לחצות אותם בחצי עם האחר שהוא חלק מחיינו, כי כמו שאמרנו לפני בנושא אחר ש”המוהאג’ירים” מי שחיו ב”מכה” עם הנביא כאשר עברו ל”מדינה” אז ה”אנסאר” והם תושבי מכה מ”האווס והכזרג’ ” חצו את הרכוש שלהם עם האחים שלהם אפילו הנשים שהם נשואים איתן גירשו אותן אם יש יותר מאחת ונתנו אותן לאחים, וזה מדגם שאנחנו צריכים לקחת אותו כי”סונה” כלומר דבר שעשו החברים של הנביא והמאמינים הראשונים שקודמו באסלאם.
