החשופיות
את מחפשת אותי
בין אושיות לקושיות
עוברת בין שדות
מלפפת אותי בריר גרונך
ואני נופל בין יערות
שם אני דגיג בים כחול,
רטוב כולי
כמו צבעי מים על סף מכחול
לשוני משייתת כמו משבר גלים
אני על סירה
משייט בין איברך לסוף החופים
תני לי ורד להשקות ואנגוס מעלי הקטיפה
את מותנת לרמיסה כשד לעדה
כשאת מסתכלת עלי בעיניים אדמוניות,
אני מרגיש את הכל עולה
הדם מטפס ונשפך בפסגות שונות
ואני יודע שאת רוצה
את המים שלי
לאדמות חיטה יבשות
כי את כירח
סדין לבן
את כולך הולך לכסות






