הכשרה תודעתית לחברי כנסת חדשים
יום הפתיחה,
“בוקר טוב נבחרי עם לעם הנבחר, אני המדריך שלכם”.
“בוקר טוב, המדריך”.
“שאלה לי לכם, חברי כנסת נכבדים, מה נדרש כדי להגיע לכיסא הנכסף
שנראה מושב רגיל, אך ערכו שווה זהב?”
“מצפון סלקטיבי, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שקודם ולפני הכול חבר כנסת צריך לדאוג לעצמו, המדריך”.
“וזה אומר?”
“לעלות את שכרו וטובת ההנאה לכל החיים, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שפרה חולבת לא שוחטים, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שכדי לשרוד ולטפס מעלה אתה צריך להיות חנפן ולקקן, המדריך”.
“וזה אומר?”
“לזמר אותם דברים, אותם משפטים שבוס המפלגה שלך אומר, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שלא די בפזילה אל שק התפקידים שהבוס מחלק, תמיד יש יריב חנפן ולקקן
יותר, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שאסור לך לוותר, אתה חייב לפזר סיסמאות, לזרוע הפחדות, להעלות את
הבוס שלך לדרגת “אל כל-יכול”: מגן האומה ומפריח הכלכלה,
לטעון שאין בעם הנבחר איש נחוש וחכם ממנו ואם הבוס מרוצה ממך, תזכה בתפקיד,
תפקיד רם וייצוגי, אך אל תשלה את עצמך, כל צעד עצמאי שתיזום ייחשב
לבגידה במנהיג, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שאתה לא צריך להיות חכם, משכיל, אמין וישר, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שהמניע האישי שלך מעל לכול, המדריך”.
“וזה אומר?”
“שאם סרחת והבוס שלך סרח נרקם דואליזם מבורך, מכאן הדרך שלך לפסגה
מהירה ובטוחה, המדריך”.
“וזה אומר?”.
“שהסירחון חוגג, המדריך”.
י. דנון
