הִתְרַגַּלְנוּ לְנִסִּים,
שֶׁטַּיָּסֵנוּ תּוֹקְפִים בְּכֹל יוֹם בְּאִירָאן בְּסִיסִים,
שֶׁהָאִירָאנִים לֹא פּוֹגְעִים לַמְרוֹת שֶׁהֵם מְנַסִּים.
.
אָז אָנוּ מִתְלוֹנְנִים שֶׁצָּרִיךְ לָרֶדֶת לַמִּקְלָט,
וְשֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לַנִּצָּחוֹן הַמֻּחְלָט.
שֶׁמְּעִירִים אוֹתָנוּ בַּכֹּל לַיְלָה,
וְגַם כָּכָה הַשֵּׁנָה שֶׁלָּנוּ קַלָּה.
עַל עוֹצְמַת הָאַזְעָקוֹת,
וְעַל כָּךְ שֶׁלִּפְעָמִים הֵן לֹא מֻצְדָּקוֹת.
.
עַד לֹא מִזְּמַן – פָּחַדְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה קִיּוּם לַמְּדִינָה,
נִצַּבְנוּ בִּפְנֵי סַכָּנָה אֲיֻמָּה,
וְעַכְשָׁו אָנוּ בּוֹכִים כִּי הֵזִיזוּ לָנוּ אֶת הַגְּבִינָה,
וְשֶׁהָרְסוּ לָנוּ אֵיזוֹ תְּנוּמָה.
.
אָנוּ נִמְצָאִים בְּרִגְעֵי כְּתִיבַת הַהִיסְטוֹרְיָה,
וּלְמַזָּלֵנוּ – לְצִדֵּנוּ עוֹמֶדֶת אִימְפֶּרְיָה.
אוֹמְנָם לֹא צָרִיךְ עֲדַיִן לְהִכָּנֵס לְאוּפוֹרְיָה,
אַךְ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא לְהִיסְטֶרְיָה.
.
קִבַּלְנוּ הִזְדַּמְּנוּת אַחַת – וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁתִּהְיֶה שְׁנִיָּה,
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם עַם יִשְׂרָאֵל מְנַצֵּל אוֹתָהּ בְּתוּשִׁיָּה.
אָסוּר לָנוּ לְהָגִיב בַּאֲדִישׁוּת,
אָנוּ צְרִיכִים לְחַסֵּל אֶת הָאִיּוּם בִּנְחִישׁוּת.
.
אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא,
כִּי הוּא מְסוֹבֵב אֶת כֹּל מָה שֶׁקּוֹרֶה.
לְהַגִּיד בַּכֹּל יוֹם מִזְמוֹר לְתוֹדָה,
וְאָז תּוֹדָה – וְשׁוּב תּוֹדָה!
.
הַנֵּס לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו,
וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְמִי שֶׁמֵּעָלָיו.
אָנוּ חַיִּים בִּתְקוּפָה נִסִּית,
אַךְ אָסוּר לָנוּ לְאַבֵּד אֶת הַכָּרַת הַתּוֹדָה הַבְּסִיסִית.
.
וְלִפְעָמִים כְּמוֹ בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר,
הַנֵּס מִתְגַּלֶּה – תַּחַת מַעֲטֶה שֶׁל הֶסְתֵּר.
וְתַפְקִידֵנוּ לְגַלּוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא מֵאֲחוֹרָיו מִסְתַּתֵּר.
.
כְּשֶׁהַפֶּלֶא חוֹזֵר שׁוּב וָשׁוּב,
הָאָדָם מַתְחִיל לִקְרֹא לוֹ טֶבַע.
אֲבָל הַנֵּס הֲכִי חָשׁוּב,
הוּא זֶה שֶׁמּוֹפִיעַ דֶּרֶךְ קֶבַע.
.
אָסוּר לָנוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה,
לְהוֹדוֹת עַל כָּךְ – זוֹ חוֹבָה.
הַבּוֹרֵא מְפַזֵּר עָלֵינוּ גִּלּוּיֵי אַהֲבָה,
הַמְּעַט שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת – זֶה לְהַגִּיד לוֹ “תּוֹדָה רַבָּה”!
.
