ל”ג בעומר – תלמידי רבי עקיבא
לָמָּה חוֹגֶגִים אֶת הַפְסָקַת מוֹתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא?
הֲרֵי הָיוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים בַּיְּשִׁיבָה,
נִגְמְרוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁיָּכְלוּ לָמוּת,
וְאִם כֻּלָּם מֵתוּ – אָז מָה הַהִתְלַהֲבוּת?
.
רַבִּי עֲקִיבָא הָלַךְ לִשְׁבַע מֵאוֹת הַלְוָיוֹת בְּיוֹם,
כֹּל יוֹם – הָיָה אָיֹם.
וּבְכֹל זֹאת הוּא לֹא הִתְיָאֵשׁ,
הוּא הִבְעִיר מֵחָדָשׁ אֶת הָאֵשׁ.
.
הוּא הִתְחִיל מֵחָדָשׁ עִם חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים,
הוּא לֹא לָקַח חֻפְשָׁה אַחֲרֵי הַהֶסְפֵּדִים.
וְזָכָה לְתַלְמִיד כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי,
שֶׁנּוֹתֵן סִבָּה לִחְיוֹת – גַּם לְמִי שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ חַי.
.
הוּא לִמֵּד אֶת תּוֹרַת הַפְּנִימִיּוּת בַּזֹּהַר,
וְהֶעֱנִיק לָנוּ לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים צֹהַר.
רַבִּי עֲקִיבָא לִמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה,
אַךְ גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְיַחֵס לְמָה שֶׁנִּרְאֶה רַע.
שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מָה קוֹרֶה,
אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי זֶה עוֹמֵד הַבּוֹרֵא.
וְלָכֵן אַף פַּעַם לֹא מִתְיָאֲשִׁים,
לַמְרוֹת שֶׁהָאֵרוּעִים יִהְיוּ כֹּה קָשִׁים.
גַּם אִם נִפֹּל לַקְּרָשִׁים,
נָקוּם בְּכּוֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים.
.
וְזֶה לֹא הָיְתָה רַק סִיסְמָה,
הוּא הוֹכִיחַ אֶת זֶה בַּגּוּף וּבַנְּשָׁמָה.
רַבִּי עֲקִיבָא אִבֵּד הַכֹּל וְאַף פַּעַם לֹא הִתְיָאֵשׁ,
וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁלְּזֵכֶר תַּלְמִידוֹ מַדְלִיקִים הַיּוֹם אֵשׁ.
.
בִּזְכוּתוֹ רַשְׁבִּ”י לֹא הִתְיָאֵשׁ בַּמְּעָרָה,
הוּא לָמַד שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
וְנִסֵּחַ אֶת רֹבֶד הַסּוֹד שֶׁבַּתּוֹרָה,
בְּעוֹדוֹ חַי בְּהַסְתָּרָה.
.
וְאוּלַי דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁרַשְׁבִּ”י הָיָה בִּמְעָרָה קְטַנָּה,
שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
זֶה מָה שֶׁגָּרַם לוֹ לְגַלּוֹת אֶת הָרֹבֶד הַזֶּה בַּתּוֹרָה?
אוּלַי בִּלְעֲדֵי זֶה – זֶה הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי?
אֶת הַתְּרוּפָה מְגַלִּים דַּוְקָא בִּשְׁעַת חֹלִי,
וְאֶת הַכּוֹחוֹת הַנִּסְתָּרִים – דַּוְקָא בִּשְׁעַת קֹשִׁי.
.
וְאוּלַי זֶה הַמֶּסֶר שֶׁל הַמְּדוּרָה,
הִיא שׂוֹרֶפֶת וּמְאִירָה.
הַטּוֹב צוֹמֵחַ גַּם מֵהָרַע,
וְהַנִּסְתָּר מִתְגַּלֶּה – דַּוְקָא מֵהַהַסְתָּרָה.







