שִׁירַת הַיָּם הִתְרַחֲשָׁה בְּאֹפֶן מִיָּדִי,
בִּרְאוֹתָם אֶת הַנֵּס הָאַגָּדִי.
אַךְ שִׁירַת הַבְּאֵר – הִתְרַחֲשָׁה אַחֲרֵי שָׁנִים,
בְּמָה הַנִּסִּים שׁוֹנִים?
.
אֶלָּא שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף – זֶה נֵס חֲלוֹמִי,
וְאִלּוּ בְּאֵר מִרְיָם – זֶה נֵס שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי.
אָנוּ מַעֲרִיכִים אֶת שְׁבִירַת הַשִּׁגְרָה,
אֶת הַטּוֹב שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּבַת אַחַת מִתּוֹךְ הָרַע.
.
אֶל הַטּוֹב שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו,
אָנוּ מִתְיַחֲסִים כְּמוּבָן מֵאֵלָיו.
וְאָז אָנוּ לֹא מַעֲרִיכִים,
גַּם אִם בְּפִינוּ – אָנוּ מְבָרְכִים.
.
וְאוּלַי לָכֵן מִתְרַחֲשִׁים אֲסוֹנוֹת?
שֶׁנַּפְסִיק לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ מְכוֹנוֹת.
שֶׁנַּעֲרִיךְ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּאֹפֶן תְּמִידִי,
וְנוֹדֶה עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי.
.
מָה אִם הַחֹלִי מַגִּיעַ – כְּדֵי שֶׁנּוֹדֶה עַל הַבְּרִיאוּת,
וְהַסִּיּוּט – כְּדֵי שֶׁנּוֹדֶה עַל הַמְּצִיאוּת.
לִפְעָמִים הַטּוֹב מִסְתַּתֵּר בַּשִּׁגְרָה,
אַךְ אָנוּ לֹא מוֹדִים עָלָיו – עַד שֶׁאָנוּ חוֹוִים אֶת הָרַע.
.
וְאוּלַי גַּם גַּן עֵדֶן לֹא מֻעֲרָךְ,
עַד שֶׁהָאָדָם עוֹבֵר בַּגֵּיהִנּוֹם סִיּוּר מֻדְרָךְ.
הַנִּסִּים הֲכִי גְּדוֹלִים,
הֵם אֵלֶּה שֶׁאֵלֵיהֶם אָנוּ רְגִילִים.
לֹא כְּשֶׁנּוֹפְלִים טִילִים,
אֶלָּא שֶׁאָנוּ נוֹשְׁמִים מִתְפַּנִּים וְאוֹכְלִים.
.
אָז אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן לוֹמַר שִׁירָה?
עַל כֹּל הַטּוֹב שֶׁמִּתְגַּלֶּה לָנוּ – דֶּרֶךְ הָרַע.
כִּי מִי שֶׁלּוֹמֵד לָשִׁיר בַּשִּׁגְרָה,
אוּלַי לֹא יִצְטָרֵךְ לַחְווֹת אֶת הָרַע.
