אני מתעוררת בבוקר ליום של עבודה מהבית ואני מודה כי זוהי זכות ששמורה למעטים ויודעת להעריך את מה שיש לי ביידים, אני יודעת שאני יכולה להיות יותר בכירה במקום אחר או בתפקיד אחר, אבל לעת עתה הנושא הזה די סגור לי ואני בסדר ובהודיה מלאה בכל מה שאני עושה וכל מה שאני חושבת.
יום הולדת זה דבר חשוב , ויש יום הולדת היום לאדם מאוד קרוב לליבי, והוא בעצם במציאות הוא אדם רחוק, משהו שלא יכול להתקיים בעולם מקביל, כי אולי אני ממש לא הטיפוס שלו , או כי אנחנו בפועל לא יכולים להיות חברים או משהו מעבר. המצב שלנו כמעט זהה, היו רגעים לכמה דקות, שישבנו בחדר לבד והוא הביט עלי עם עיני הנץ שלו, שהוא לא יודע אבל המיסו אותי לחלוטין. אין לי אומץ להגיד לי את מה שאני חושבת עליו, ואולי אני והוא גם אוהבים לכתוב, והוא יושב וקורא את השורות האלו, ומבין את כל הכוונות הטהורות שלי. אני חלילה או אולי כן, הייתי שמחה לקבל ממנו חיבוק אמיתי או אפילו משהו מעבר אבל המציאות לא מתאפשרת, הייתי רוצה להרגיש את חום גופו, להתיר את כל כאבי הגב שלו במגע חם ונעים, ואולי אפילו מעבר יותר.
השנים האחרונות לא היו קלות עבורי, ולכן כל אירוע או כל צעד אני מחשבת אותו עשר פעמים קדימה. הדבר היחיד שאני צריכה זה ללכת על כל הקופה ולהגיד לו את מה שאני חושבת. אני יודעת שהוא גם לא בליגה שלי והוא מחפש בנות יותר צעירות, כי כאלו הם החיים. ובכל זאת, אני רק רוצה שידע, שבגלגול אחר ובזמן אחר, הייתי נותנת לו את הכול, את כל כולי, עפה אתו לכל מיני ארצות, מעניקה מזור לכאבי הגב הכואבים שלו, ויודעת שהוא היה גורם לי סוף סוף להניח את הראש, ולדעת שיש מישהו שדואג לי באמת.
לתת את הכול רק בגלגול הבא
אוהבת
דורותי
