פָּרָשַׁת צַו – אַךְ מָה צַו הַשָּׁעָה?
מָה יְקַדֵּם לַגְּאֻלָּה – וּלְאֵינְסוֹף הֲנָאָה?
.
שִׂחַקְנוּ אוֹתָהּ בִּתְקִיפָה בְּהַפְתָּעָה,
גַּם אִם הָאָיָתוֹלְלָה לֹא נִכְנַע – אָנוּ לִפְנֵי הַכְרָעָה.
וּבִזְמַן שֶׁאָנוּ מִתְלוֹנְנִים עַל עוֹד הַתְרָאָה,
אָנוּ רֶגַע לִפְנֵי שִׁנּוּי הַמִּשְׁוָאָה.
.
חָמֵץ מִלְּשׁוֹן הַחְמָצָה,
הַתּוֹרָה מְצַוָה – אַל תַּחֲמִיצוּ ‘הִזְדַּמְּנוּת פְּצָצָה’.
תַּהַפְכוּ אוֹתָהּ לְמַצָּה,
מִלְּשׁוֹן מִצּוּי – כְּשֶׁהַהִזְדַּמְּנוּת מִתְמַצָּה.
.
זוֹ הִזְדַּמְּנוּת הִיסְטוֹרִית לְהַשְׁמִיד אֶת הָאִיּוּם,
שֶׁמְּאַיֵּם עָלֵינוּ – מַמָּשׁ עַל הַקִּיּוּם.
וּטְרַמְפּ רוֹצֶה לְהִכָּנַע בִּגְלַל הַכַּלְכָּלָה,
אָז זֶה מִכְתָּב לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה,
אָסוּר לָנוּ לְהַפְסִיק – כְּשֶׁהַשִּׁלְטוֹן רֶגַע לִפְנֵי מַפָּלָה.
.
הַדֶּרֶךְ לְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה,
הִיא לֹא רַק לְהַכּוֹת בְּעוֹצְמָהּ,
אֶלָּא לְהַתְמִיד בְּהַנְחָתַת מַהֲלֻמָּה אַחַר מַהֲלֻמָּה,
בְּכֹל שְׁעוֹת הַיְּמָמָה.
.
זוֹ מִלְחֶמֶת טוֹב וְרַע,
וְאָנוּ מְחַסְּלִים צָרָה צְרוּרָה.
נוֹעַדְנוּ לִהְיוֹת אוֹר לַגּוֹיִים,
וְזֶה קַל לְהָאִיר – כְּשֶׁכֹּל שְׁאָר הָאוֹרוֹת כְּבוּיִים.
הֵם מְקַדְּשִׁים אֶת הַמָּוֶת – אָנוּ אֶת הַחַיִּים,
אַךְ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ עֲרָכִים יוֹתֵר חֲשׁוּבִים.
.
הֵם הוֹרְסִים כְּדֵי לְהַחְרִיב,
אָנוּ הוֹרְסִים – כְּדֵי לִבְנוֹת מִבְנֶה יַצִּיב.
הַהֶרֶס שֶׁלָּהֶם חֲסַר תַּכְלִית,
וְשֶׁלָּנוּ נוֹעַד לִבְנִיַּת תַּשְׁתִּית.
אָנוּ מוּכָנִים לָמוּת – כְּדֵי שֶׁאֲחֵרִים יִחְיוּ,
וְהֵם בִּשְׁבִיל שֶׁנָּמוּת – יִתְאַבְּדוּ.
.
אָז חַבְרֵי מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל,
אַל תַּחֲמִיצוּ הִזְדַּמְּנוּת מֵאִיּוּם קִיּוּמִי לְהִגָּאֵל.
הָאֵל פּוֹעֵל בְּאֹפֶן נִסְתָּר,
וְהוּא מְאַפְשֵׁר לָנוּ עַכְשָׁו לְבַצֵּעַ שִׁנּוּי מִשְׁטָר.
זוֹ הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה,
לְהַשְׁמִיד אֶת הָרַע.
אָסוּר לָנוּ לְפַסְפֵס עוֹד שָׁלָב לַגְּאֻלָּה,
כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ כְּבָר סְלוּלָה.
אָז בְּבַקָּשָׁה – תַּמְשִׁיכוּ אֶת הַפְּעֻלָּה,
בִּבְרָכָה,
חֶלְקִיק מֵעַם סְגֻלָּה.
