כָּתַבְתָּ הָמוֹן – אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַפְסִיק?
יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַסְפִּיק.
אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּה הַדִּכָּאוֹן,
שֶׁגּוֹרֵם לְךָ לִבְחֹר בִּמְנוּחָה – בַּקִּפָּאוֹן.
.
אֵין לְךָ אֵנֶרְגִּיָּה לִיצֹר,
וְהַקּוֹל בָּרֹאשׁ צוֹעֵק – פָּשׁוּט תַּעֲצֹר.
דַּי עִם הַמֵּרוֹץ לַכְּתִיבָה בַּכֹּל יוֹם,
אַתָּה גַּם כָּכָה כּוֹתֵב נוֹרָא וְאָיֹם.
.
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתָּנוּחַ,
תַּפְסִיק לֶאֱכֹל בָּרִיא – תֹּאכַל רַק קִנּוּחַ.
אַתָּה עָיֵף – פָּשׁוּט תִּישַׁן,
אֵין בְּךָ אֵשׁ – נִשְׁאַר רַק עָשָׁן.
.
וְאוֹמְנָם רָצִיתָ לִיצֹר אֶלֶף שִׁירִים,
אֲבָל לְכָךְ זָכוּ מְעַט מְאוֹד מְשׁוֹרְרִים.
הִגַּעְתָּ כְּבָר לְמִסְפָּר מְכֻבָּד,
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּפְסִיק לַחֲלוֹם הַזֶּה לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּד.
.
גַּם קָשֶׁה לִכְתֹּב עַל נוֹשְׂאִים חֲדָשִׁים,
כְּשֶׁכֹּל הַנּוֹשְׂאִים הַמְּעַנְיְנִים כְּבָר חֲרוּשִׁים.
אֵין טַעַם בְּלִיצֹר שִׁירִים מְמֻחְזָרִים,
וּמַאַגְרֵי הַהַשְׁרָאָה שֶׁלְּךָ הוֹלְכִים וְנִגְמָרִים.
.
וְאוּלַי זֶה רַק הַמַּצָּב רוּחַ,
שֶׁמַּשְׁאִיר לְךָ בַּפֶּה טַעַם מָלוּחַ.
שֶׁגּוֹרֵם לְךָ מִכֹּל הִתְחַיְּבוּת לִרְצוֹת לִבְרֹחַ,
לִשְׁקֹעַ – בִּמְקוֹם לִזְרֹחַ.
.
אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה נִלְחַמְתָּ,
כְּדֵי לִיצֹר אֶת הַשִּׁירִים שֶׁיָּצַרְתָּ.
הֵם נִכְתְּבוּ בְּדָם,
בֵּין ‘גּוּף’ – לְ’אָדָם’.
.
וְאוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן לִפְרֹשׁ,
וּלְהַקְדִּישׁ אֶת הַזְּמַן – לְמִלְחָמָה בַּקּוֹל בָּרֹאשׁ.
וְאוּלַי פָּשׁוּט תִּכְתֹּב רַק מִדֵּי פַּעַם,
כָּךְ שֶׁבְּכֹל שִׁיר – יִהְיֶה יוֹתֵר טַעַם.
.
וְאוּלַי הִתְמַכַּרְתָּ לִכְתִיבַת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,
וְהַדֶּרֶךְ הָאָנוֹנִימִית שֶׁבָּהּ אַתָּה מְבַטֵּא אֶת רִגְשׁוֹתֶיךָ.
אַךְ אוּלַי תִּכְתֹּב אוֹתָם – רַק לֹא בְּשִׁירֶיךָ?
וּתְבַטֵּא בִּפְּרוֹזָה אֶת תְּחוּשׁוֹתֶיךָ?
.
וְאוּלַי זֶה הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן,
לְאֹסֶף שִׁירֵי מְגֵרָה שֶׁתַּטְמִין בָּאָרוֹן.
הַאִם הֵם יִשָּׁאֲרוּ לְמִישֶׁהוּ בַּזִּכָּרוֹן?
אוֹ שֶׁזֶּה סְתָם אֹסֶף מִלִּים שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּלִי עִפָּרוֹן.
