צעד ראשון בדרך הגאון
יש את מי שהגאון שלו במעשי חיים. בית גדול, אישה יפה ילדים רבים ועבודה שעושה ממנה זהב של כסף וכו’. אבל אם באנו לרגע החשוב והאמיתי ,אנחנו צריכים וחייבים
להסתכל על צד המצוות וחיי האחר כך, למה?, כי זה המקרה הראשי שבגללו נולדנו והאל ברא אותנו ולא מה שהרוב אוספים, אמר האל: “בזה שישמחו ,הוא יותר טוב ממה שאוספים”.
ובדרכנו הברוכה זאת, יש את הצעדים כמו שדיברנו לפני בקביעת רמה תוך זמן מחולק לשבעה חלקים בשביל הברכה כי זה מעשה האל העצום, ואחרי צעד זה עלינו לדעת את משימתנו הייעודית שלנו, וצעד ראשון זה מה שמחליט איך נמשיך תוך כדי הפעלה למעשי טוב ואסיפת טובות בספר חשבוננו עם האל.
צעד ראשון זה למשול לדברי וחוקי האל, כלומר להתפלל אחרי אמירת משפט “אין עוד מלבדו”, ואחרי זה עלינו להאמין בכל נביאי ושליחי האל, ובזה אנחנו נכנסים לעגול
ההיכנעות לאל החזק והעצום. ולהפעלת שני משפטים אלה עלינו לעשות את המעשה הראשי, שאם לא עשינו לא נחשב לנו שום מעשה, והיינו בקבוצה חסרי הערך-אפילו אם היינו בעלי ההתנהגות הכי טובה בעולם , וזה
להתפלל ,כל אחד בשיטה שהאל נתן לו, לפי נביאו או שליחו שנשלח אל עמו, ואם התרכזנו ובדקנו את שיטות התפילה , אנחנו רואים שהשיטה היהודית היא דומה לשיטה האסלמית-כי היא המקור והשיטה הראשונה לתפילה, אבל לצער כל מי שמחפש את הטוב ומתחרה לעשותו ,השיטה הישנה היא הדומה, וזה אומר שבני האדם שינו בשיטה תפילתם האמיתית, כמו ששינו בספרי קודש. וזה נכלל מצעד ראשון, שזה אמונה בספרי קודש גם, ועלינו כבעלי ערך להילחם ולוודות מה היא
השיטה האמתית והאל מחשב לנו את מעשינו בגללה.
פעם היה איש צדיק עם תלמידיו בנמל התעופה, כי היה עליהם להגיע לכמה מקומות כדי לדבר על הדת ודרך המסורת כדי
שהאנשים ידעו יותר –והקהל שלהם היו סטודנטים באוניברסיטה, וזה הכי חשוב לעשות כדי שידעו מה נכון ומה לא טוב לעשות תוך כדי לימודיהם. כאשר היו אנשי הדת בדרכם למדינה זאת כדי להשמיע את קולם, ראה אותם איש שהוא לא בעל ערכים ולא דתי, ראה אותם שמים את ראשם על האדמה-בתפילה של השיטה האחרונה שהאל נתן לעולם עם הנביא האחרון ,והיא דומה לשיטה היהודית. אז שאל איש זה את המנהיג של הקוראים למסורת האל ,למה הם שמים את
ראשם על הרצפה, כי יש לו מחלה והוא לא נח ולא נרגע אלא אם שם את ראשו כמו שהם עושים, על האדמה ולזמן רב. הם ענו לו שזאת שיטת התפילה לאל בדרך מסורת, הוא התפלא ומיד שאל מה עליו לעשות כדי שיכנס לקבוצה שלהם, אז הם ענו לו שעליו להגיד ש”אין עוד
מלבדו”, והוא האמין בכל נביאי ושליחי האל והיה איש בעל צדק עד מותו.
ואחרי תפילה יש לקרוא חלק מספרי הקודש כל יום-כל אחד וספרו, ולעשות לפי מה שהאל צווה את אנשיו השליחים לעשות.
אז כמו שאמרנו עלינו להתפלל, להאמין באל שהוא אחד ובנביאיו ושליחיו כולם, ולהאמין בכל ספרי הקודש-אפילו אם לא קראנו אותם, אבל צריך לעשות דבר זה כדי שנהיה הפרח
עם הריח הטוב, וכמו שאמר נביא מנביאי האל: ” בעל המסורת הוא כמו פרח, אם קרא בספר הקודש היה פרח עם ריח ואם לא, היה פרח ללא ריח טוב”. ועלנו כמאמינים להאמין
במלאכים כולם, ולא לקחת אויבים מהם , לא גבריאל ולא מלאך אחר, ועלינו להאמין גם ביום הדין שהוא בא, ולא למהר אותו ,כי אנחנו מחכים לו וגם חסרי ערך מחכים, אבל הם נשבעים לנו שהם על משהו ,והם לא , והם ישבעו לאל ביום הדין כמו שנשבעו לנו והם יחשבו שיש להם זכות לדבר זה, וכמו שתיאר
אותם האל שהם :”לועגים מהמאמינים”, ואמר האל :”הם מרמים את האל אבל הוא מרמה אותם”. ובסוף עלינו להאמין בגורל, שכל מה שקורה לנו האל כתב ולא יקרה לנו דבר אחר-אלא אם קראנו לאל והדגשנו בינינו לבינו על דבר אחר, ואז הוא עלה לאל לפני ירידת גורל
על האדמה, והם מתחרים, הגורל והקריאה לאל. וכמו שאמרנו חובה עלינו אם רצינו את
חיי הנצח להאמין בכל מה שהסברנו קודם, ולפני האמונה בדרך הכניעה לאל, כמו שהזכרנו את עצמנו ואת המאמינים עלינו לעשות תפילה, ובנוסף לצום את ימי החובה- ואת ימי התוספת שהם התנדבות למי שרצה להוסיף לעצמו עוד מצוות וטובות. ודבר אר זה צדקות , ופירושה זה להוציא את הכסף מהעשירים לעניים כדי שיהיה איזון בצד הכלכלי של העולם, ולזה יש תנאים לא קשים, וזה להוציא 2.5% מהכסף שנשאר לך בסוף
השנה-וזה בכל שנה עלינו לעשותו, ורק אחרי שמוציאים את כל חובותינו וצרכינו מכסף זה, ויש סכום מסוים שכל שנה אנשי דת קובעים לפי מדדים שונים.
