את זוכרת את זה ילדה?
כשהצעתי לך משחק כמו בנדנדה
ולא אמרתי לך שזה יכאב
ופשוט העפתי אותך כדי שתחזרי בחזרה.
את זוכרת את זה ילדה?
את השעות הארוכות שירדו לך שם דמעות,
את חיבקת עוד את עצמך,
ראית את הטוב בי, בך ובמראות האפורות.
את זוכרת את זה ילדה?
שצעקת עליי שירדת עליי ולא הפסקת.
ירית את כל מילותייך ושכחת ,
שאני מקשיב לך ותמיד אוהב אותך חזק.
את זוכרת את זה ילדה?
שתמיד נקרעת בין הבחירה – או זה או זה,
ואת שלי או של אף אחד.
ובלילה שוב המשכת עם כאב שלא נגמר.
את זוכרת את זה ילדה?
שיש מלכות וקשר דם תמיד גם בשעת מלחמה?
את הלכת על גדר תיל בשקט,
פחדת לפחד רק כי בחלום הכל הופך לשממה .
את זוכרת את זה ילדה?
שתמיד רצית את האמת גם כשהיא כואבת.
גם כשהלב שלך נשרף ובסרט.
ותמיד הלכת רחוק גם כשהיית שותקת.
את זוכרת את זה ילדה?
את הרגשות הבוערים? תמיד היתה לך את הפינה –
בתחילה ובסוף כל יום לאחרים.
סחבת רגשות בערימות אבל גברת על השברים .
את זוכרת את זה ילדה.
שאני עדיין מחכה אף שגדלת ורגשות אצלך פאסה .
אני תמיד שם גם כשכלום לא נראה.
אני מחכה לך בגשם, שמש ובאמצע סערה.
אז תבואי עם או בלי מטריה.
