” לא אין לי מושג אבל אל תדאג דברתי איתו קודם והוא אמר שהוא מרגיש טוב יותר וגם ספרתי לו על הנסיעה שלנו בשבוע הקרוב כך שהכל מסודר ומאורגן חוץ מהמזוודות”. ” אני לא יודע אבל אני מרגיש מוזר עם מה שקרה בבוקר אולי יש לו איזו בעיה שרצה לשתף אותנו ועכשיו אנחנו פתאום נוסעים ,אני לא מרגיש טוב עם הנסיעה הזאת ” האימא המשיכה בסידורים האחרונים מקשיבה לדברי בעלה שותקת ורק ממהרת לגמור לארוז ולצאת לדרך כאילו היא במרוץ מול השעון המתקתק ורק רק שהחופשה כבר תתחיל.
מהצד השני הוא הניח את שפרפרת הטלפון ,לקח את מפתחות המכונית טרק את דלת הדירה ובמרוצה ירד למטה התניע את המכונית ועשה את דרכו לכיוון בית הוריו-פעם שניה באותו היום ולא היו חוקים לנהיגה הזאת. שוב הוא לחץ על דוושת הגז “קרע לה את הנשמה,” חום הקיץ הדביק אותו למושב המכונית אבל את כפתור המזגן הוא לא הדליק ,הוא ידע שהוא נלחם” בטמפרטורת הנפש” שלו הוא לא רצה להקל על עצמו הוא לא רצה לברוח בעזרת קירור המזגן הוא רצה רק דבר אחד – ” להקיא” את עצמו.
יהיה המשך…
