הוריו סיימו את כל ההכנות לחופשה העיפו עוד מבט אחרון על הבית נעלו את הדלת והלכו לכיוון המכונית ,הוא עצר בצורה פראית על המדרכה יצא מהמכונית השאיר את הדלת פתוחה כולו מזיע ורוטט הולך בצעדים עצבנים לכיוון הוריו חוזר ומשנן את ההמנון הפרטי שלו :
“זהו, אני לא יכול יותר !!!”
“זהו, אני לא יכול יותר !!!”
הוא נעמד מול הוריו מדליק סיגריה מזיעה, נושם נשימה ארוכה.
“היי, מה אתה עושה כאן ?” אימא שלו שאלה
” כן , הרי דברנו בטלפון ואמרנו לך שאנחנו נוסעים !?”
הוריו עמדו מולו עם המזוודות ביד , הם היו כבדות אבל האחיזה בהם נתנה להם את הכוח מול האוויר שעמד ללכת.
“תקשיבו לי לפני שאתם נוסעים !”
הוא איפר את הסגריה על המדרכה סחט אותה עם הרגל והדליק מיד נוספת “אני חייב לספר לכם משהו לפני שאתם נוסעים “
“בן, גם כך אנחנו באיחור, בסה”כ אנחנו נוסעים לשבוע”
הם אף פעם לא איחרו לשום מקום הם היו מאותם אנשים שתמיד מקדימים ומחכים למטה במכונית ומסתכלים על מחוגי השעון .
” לא זה לא יכול לחכות לעוד שבוע ! תאמינו לי שזה לא יכול לחכות !”
יהיה המשך…
