בעייפות עדינה הוא סובב את מפתחות המכונית העביר למהלך ראשון והתחיל לנסוע לכיוון בית הוריו, כולו מתייסר בתוך זיעת גופו – גם מזגן המכונית לא מצליח להדוף את פעילות בלוטות זיעת הגוף , זיפי הזקן מציקים לו, חולצת הטשרט נדבקת לגופו הוא מגביר את המזגן אבל לזיעה יש רצון משלה היא נלחמת על קיומה ופתאום אין לו כוח להעביר למהלך הבא.
לפתע כל תנועה נעשית עבורו מאוד קשה וכבדה הוא עדיין מאמין שהיום הזה הוא שונה ואחר מיום האתמול ומהיום שלפניו ובכל זאת משום מה הוא לא מבין את חידלון המוטוריקה לאותו יום.
“לעזאזל, איך הדמעה קשורה למצב הרוח שאתו נפגשתי בבוקר ? ” הוא מצליח לבסוף להחנות את המכונית ליד בית הוריו לשעבר גם ביתו שלו.
מחוץ למכונית הוא נעמד, מסתכל על הבית מנסה לדלות זיכרונות מתוך ראשו ומצליח לגעת רק בזיכרונות של תחושות והרגשות אין תמונות, אין אירועים אין דברים מוגדרים וברורים אבל יש מסה ענקית של רטט פנימי שגורמת לו לשלוף בעצבנות סיגריה ולשאוף בשחטה אחת כמחצית ממנה.
יהיה המשך……
כתוב תגובה
