בחזרה בסלון הוא מצא את עצמו אומר להוריו” אני מצטער, אני מרגיש פתאום לא כל כך טוב, אולי כדאי שנדחה את השיחה לפעם אחרת, אני חוזר לדירה לנוח” בעודו לוקח את קופסת הסיגריות מהשולחן הוא נאבק עם הצורך לטרוק את הדלת אבל גם הפעם –
ההרגל תמיד ההרגל מאז ומתמיד ההרגל מנצח.
על המדרגה החמישית בחדר המדרגות של הבניין שבו הוא גר הוא התיישב, הסתכל על מפסק החשמל בקיר שלידו ספר עד חמש ,כך לאט ישב וספר וכשהאור כבה הוא הבטיח לעצמו…
יושב על המדרגה החמישית הוא התחייב כלפי עצמו הוא ניסה אפילו להישבע אבל זיעת אימת השבועה החרידה את נפשו הנסערת מזה זמן רב.
הוא לחץ על מספק החשמל, אחז במעקה המדרגות, הרים את עצמו ניצב על שתי הרגליים המשיך לעלות את שארית המדרגות שהובילו לדירת. סגר מאחוריו את הדלת באיטיות, מניח את צרור המפתחות על השולחן הקטן שעליו מונח מכשיר הטלפון ליד דלת הכניסה וגרר את עצמו לכיוון חפיסת הסיגריות אותה חפיסה שנשארה בחלקה מלאה מבילוי שקט של ערב ,סתם ערב לפני ההבטחה-בסלון.
יהיה המשך…
