דיכאון
למה להמשיך להילחם
כל מה שאני רוצה זה משהו מנחם
אבל אחרי שהתנחמתי
לריקנות התהומית מיד חזרתי
ואז אני ממשיכה בחיפוש מתמיד
לבריחה הבאה בלי לחשוב על עתיד
ושוב חשוב באותה לולאה
כי הריקנות אוכלת לי את הנשמה
ובחרת בחיים למען תחיה
למה להמשיך עם הסבל הזה
גם ככה אנוכי עפר ואפר
אין לי מקום בתוך העדר
מה כל זה שווה אם אני פה לבד
רק רציתי מישהו שמחזיק לי ת’יד
אין קול ואין עונה
זה רק אני וההד הזה







