חופשה א-פוליטית פרק 2

למחרת בבוקר,

יצאנו לטייל לעשות סיבוב ,  עברנו דרך חנויות ודוכנים של ‘סמרטוטים’ וניסיתי לקבל השראה.. 

הרבה אנשים רצים עכשיו כמו  פרפרים בבטן עם מכנסונים קצרים

יש  דרישה  מתחדשת ומתפשטת והולכת לאורך הטיילת 

ומסביב  מלא דוכנים.. 

שלי-  עוד מעט תהיה הופעה בבית המלון..

דוויד- עזבי, אני מעדיף לשתות מילקשייק על חלב.. 

      אז את מבינה..את הרמז..מה הרמה של ההצגות   

      האלה..  אבל, האמת שאני קצת מתחבר לנושא של משחק וכל זה 

      יכול גם לתרום   לכישורים שלי את יודעת- לספק  הסברים        

     מניחים   את הדעת לכל תקלה עם הלקוח.. 

שלי-  די  עם החנות! 

דוויד- את יודעת, ככה זה מתפתל לי בראש ובלב,   כמו מכונת כביסה עם 

         בגדים  מלוכלכים או שלפחות צריכים גיהוץ..

         והחוטים מסתבכים לי, נקשרים במח.. 

שלי-  טוב, נו, אז מה התוכניות שלנו עכשיו..?

דוויד- בחום הזה סריגים דמויי קטיפה וסוודרים רקומים לא בא בחשבון.. 

         אולי נמצא איזה בית גלידה נעים..    תראי זה דולי מתקשר..  

שלי-   טוב, ליצני..

דוויד- תראי באמת, זה הוא!   מה נשמע דולי? 

דולי- תשמע אתה חייב לעזור לי המצב לא משהו..” 

דוויד- תשמע אני איתך אבל אני כאן באילת וקצת מצאתי לי מוצא 

        בבר בבוקר נעים באילת.. ואני רואה כאן את הקולקציה הבלתי 

        מנוצחת של העתיד!  טי שרט ומכנסים קצרים.. 

דולי- תשמע, הפעם אני איתך באמת אני מכבד את הרצון שלך להיות 

       חופשי..  ד”ש לשלי ותהנו כמו חיפושיות של קיץ באיכות וכמות 

       בשקיעות הכתומות.. אני כאן בינתיים לוקח את מלוא האחריות..

       אבל תשמע!.. יש.. לי משהו.. חשוב.. אני יודע שזה נשמע שגעון

אבל..

 

תעשה לי טובה, תחזור מהר,  אני לא מסתדר, ומתווכח פה עם כולם!    

       .. לא עושים לי חשבון..

דוויד- דולי תרגע אני חוזר עוד יומיים שלושה אל תפחיד אותי..

דולי-  לא יודע הכל פה כמו מהפיכה כמו סדום ועמורה, רק אתמול 

         סדרתי את החליפות..   ומכניסים לי פה פוליטיקה- קראו לי

קפלניסט! 

         על מה?! אולי כי אני מקפל מכנסיים! אתה שומע,  קוראים לי קיצוני  

         חרדי!   מה כי אני מקפיד על תאי מדידה נפרדים.. אולי ראו אותי

         לובש חליפה כזו שחורה אז חשבו שאני דוס.. 

דוויד- דולי תרגע מה נהיית חבר כנסת? המליאה ריקה, עכשיו פגרת    

        קיץ..      

דולי-  לא יודע אולי בגלל זה מוציאים את כל המרץ הזה הפוליטי פה 

        בחנות..

דוויד- עזוב, תתרכז בעבודה ובמרץ ותשכח מזה!

דולי-  מה נסגר, דוויד למה לערב פולטיקה?

דוויד- איזה פולטיקה תנסה להיות יותר בפוקוס מחדש רק ככה יש עתיד..

דולי- למה אתה חושב, יש לי חירות מלאה ואני די ליברלי אם אתה שואל..

דוויד-  מה לאיזה מפלגה אתה מגוייס?

דולי-   די כבר עם הגיוס וכל הג’וס הזה!  תתנהג כאחד האדם אל תשפוך 

         דם!

דוויד-  אני מבין שבאמת זו נהייתה חנות החרפון,  

דולי-  כן המצב לא יציב,  כל הקשת הפוליטית מתוחה לאללה..

דוויד- טוב, אני חייב לנתק אנחנו יוצאים לסיור במדבר..

דולי-   דוויד אל תעזוב אותי, אין לי שום מצע ואני מרגיש כמו חסה.. 

דוויד- דולי,   די אתה אנרכיסט לכל דבר!    אז תחזיק מעמד חבר!

         ואל תדלדל לי את המח גם ככה אני מנסה רק לאורר את 

        הראש.. אז תעשה טובה..  נדבר.. 

דולי-  טוב סליחה, על ההפרעה ,  תהנו בועידה הסיעתית, תרימו לחיים 

         גם בשבילי.. טוב, יא מדלדל, תמסור ד”ש ממני ותאכלו הרבה 

         שזיפים עם זיפים תזונתיים.. 

דוויד- ביי..   הוא התחרפן..

חשבתי על הכפיל שלי, הדיקטטור העקשן  

שעובד לבד כמו פיל בקושי עומד על הרגליים מתנדנד ומעורפל אבל

דולי פראיירס (זה שמו)     הוא  באמת לא פראייר בכלל..

פשוט, לפעמים החנות הזו דורשת המון אנרגיה.. וזמן 

אבל כשיש מזומנים אז כולם מוזמנים ודולי וגם אני מסתדרים עם האשראי והכל מאושר, כן, 

אבל כאן  כה חם ומהביל.. ואני חושב לעצמי יא דביל תתנתק מהחנות..

דוויד- אני דואג לדולי..

שלי- די אל תבלבל לי את המח!

       הוא בעל מיומנות וניסיון רב,  תמיד מרים גבות אבל לעולם לא 

       מתווכח על טעם וריח.. וחוץ מזה  כבר נראה לי שגם הוא התרכך.. 

       הוא יסתדר. 

       ראית  את השמפו והמרכך?    נו, דוויד,  אתה צוחק עליי!  

      הוא ועדינה בטח לא מתרגשים מכמה  קשיים טכניים קטנים..

      לא,  אני באמת לא מבינה מה הדולי הזה רוצה?

דוויד- הוא מתווכח איתי על פולטיקה! 

שלי- מה פתאום! מאיפה זה בא?

דוויד- לא יודע מאיפה זה בא לו.. גם אני חשבתי  שהראש שלו עסוק 

         עכשיו רק בענייני החנות- עם השרוולים והצוארונים המזדקפים, 

         הכיסים, הרוכסנים האלכסונים והקולבים, עם המקטרונים 

         המטורזנים,  החליפות המיובאות האיכותיות והסחורות המקומיות  

         המתקמטות..

שלי- אבל מה העניין  שלו פתאום.. כי אני פשוט א-פולטית,  בקטע      

       המפרגן המלטף.. 

דוויד-לפעמים את דווקא בצד הכובש והחונק.. את יודעת זה תלוי במצב  

       הרוח שלך שאת מחליפה גיזרה צרפתית צרה בשמלה אנגלית רחבה.. או ומתלבטת בין איכות בלגית ליצירתיות איטלקית..

אבל דולי  באמת מתנהג מאוד מוזר!! 

כי הוא בדרך כלל אף פעם לא מוכן להיגרר לויכוח סוער.. 

תמיד מעודד כל  דיעה חופשית, על בד חלק בלי נקודות ופסים או כוכבים

או כתם גיאופוליטי,    

הוא ממש  א-פוליטי גאה!  

לא יודע מה קרה לו.. 

מזל,  שלנו פה באילת נחמד וקל לשכוח מכל זה..  ולצאת לטייל על האספלט הרותח, הבועט ולהסתכל על כל חלון ראווה בלי שום דאגה..    ויש כאן גאווה לאומית מיוחדת..   

למרות  הטרגדיה הלאומית של ייבוא סמרטוטים- בגדים חסרי טעם או צורה..  ובהרבה חנויות  כאן גם במחירים מופקעים בלי הצדקה.. 

את לא חושבת?..