דָּרוּשׁ פְּסִיכוֹלוֹג,
חָכָם – אַךְ לֹא חַכְמוֹלוֹג.
שֶׁיִּתֵּן לִי לְדַבֵּר – אַךְ לֹא בְּמוֹנוֹלוֹג,
אֶחָד כָּזֶה שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְנַהֵל בְּחוֹכְמָה אֶת הַדִּיאָלוֹג.
שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהוּא מְקַבֵּל כֶּסֶף – הוּא יִהְיֶה אִידֵאוֹלוֹג,
וְרָצוּי מְאוֹד – שֶׁיִּהְיֶה גַּם תֵּאוֹלוֹג.
.
חָשׁוּב לִי שֶׁהוּא יִהְיֶה אִינְטֵלֶקְטוּאָל,
וִיכַבֵּד אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁלִּי – כְּאִינְדִּיבִידוּאָל.
שֶׁיָּבִין מַזֶּה לִפְעֹל לְמַעַן אִידֵאָל,
וְשֶׁמִּסֵּרָחוֹן תּוֹדַעֲתִי – הוּא אֵינוֹ נִגְעָל.
.
הֶכְרֵחִי מְאוֹד שֶׁהוּא יָבִין אֶת עוֹלָמִי הָעֶרְכִּי,
וְכַמָּה דּוֹמִינַנְטִי בְּחַיַּי הַחִבּוּר הָאֱלוֹקִי.
בְּנִבְכֵי הַיַּהֲדוּת – הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִיא,
כְּדֵי לַעֲזֹר לִי לְפַלֵּס אֶת דַּרְכִּי.
.
אָז יוֹצֵא שֶׁאֲנִי מְרַאֲיֵן פְּסִיכוֹלוֹגִים,
מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת הַתְאָמָתָם הָרִגְשִׁית – בְּאֶמְצָעִים לוֹגִים.
וְזֶה מֻרְכָּב כִּי רֻבָּם לֹא תֵּאוֹלוֹגִים,
חֶלְקָם לֹא אִידֵאוֹלוֹגִים.
לְחֵלֶק אַחֵר – אֵין יְכֹלֶת ‘נִתּוּחַ’ שֶׁל כִּירוּרְגִּים,
אָז הֵם פּוֹעֲלִים עַל פִּי קָטָלוֹגִים.
.
הַאִם אוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמְּטַפֵּל הָאִידֵאָלִי עֲבוּרִי?
שֶׁמְּשַׁלֵּב אֶת תְּנָאַי – עִם אֵלֵמֵנְט חִבּוּרִי.
מְטַפֵּל שֶׁאִתּוֹ אוּכַל לִצְלֹל לָעֹמֶק – וּלְהַמְרִיא,
לַעֲבֹר נִתּוּחַ לֵב פָּתוּחַ – וּלְהַבְרִיא.
.
אַךְ אוּלַי דְּרִישׁוֹתַי מִדַּי גְּבוֹהוֹת?
רֹב הַפְּסִיכוֹלוֹגִים חוֹשְׁבִים שֶׁהֵן תְּמוּהוֹת.
אַךְ אִם הֵם אֲפִלּוּ לֹא מְבִינִים אֶת דְּרִישׁוֹתַי,
מָה הַסִּכּוּי שֶׁהֵם יָבִינוּ אֶת רִגְשׁוֹתַי?
.
אֲנִי אָדָם שֶׁמֻּרְכָּב – מִיּוֹתֵר מִדַּי חֲלָקִים,
נִשְׁבַּרְתִּי – עָשִׂיתִי בַּקָּרַת נְזָקִים,
וַאֲנִי מֵבִין שֶׁהַחִבּוּרִים צְרִיכִים לִהְיוֹת מְדֻיָּקִים,
וּבְמִגְוַן רָחָב שֶׁל דְּבָקִים.
.
אַךְ מָה אִם לֹא אֶמְצָא?
אֲנִי לֹא תָּמִיד יָכוֹל לָתֵת לַנֶּפֶשׁ אֶת כֹּל מָה שֶׁהִיא רוֹצָה.
לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהִתְפַּשֵּׁר,
וְלִרְאוֹת עַל אֵיזֶה פְּעָרִים – אֶפְשָׁר לְגַשֵּׁר.
.
וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁכֹּה קָשֶׁה לִי לְאַבֵּד שְׁלִיטָה,
אֲנִי מְנַסֶּה לִשְׁלֹט – עַל מַרְכִּיבֵי הַהַחְלָטָה.
מַפְחִיד מָה שֶׁקּוֹרֶה – בְּחֶדֶר טִפּוּלִי,
וַאֲנִי רוֹצֶה לְוַדֵּא שֶׁגַּם לַחֹשֶׁךְ שֶׁלִּי – יִהְיֶה כְּלִי.
.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה ‘מַעֲרֶכֶת אִשּׁוּרִים’,
אֶלָּא תַּהֲלִיךְ שֶׁל בֵּרוּרִים.
שֶׁל אִחוּי הַשְּׁבָרִים,
שֶׁל גְּשָׁרִים וְחִבּוּרִים.
שֶׁל הַרְמוֹנְיָה עִם כְּלַל הַיְּצוּרִים,
וְלֹא סְתָם לְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן בְּסִפּוּרִים.
.
וְלִפְעָמִים הַטִּפּוּל – מַפְחִיד אוֹתִי יוֹתֵר מֵהַמָּוֶת,
אַךְ לֹא אִירָא רַע – גַּם אִם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת.
