הרבי מלובביץ
אַתָּה עוֹמֵד שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת,
וְסוֹפֵג אֵנֶרְגִּיּוֹת רָעוֹת.
כֵּיצַד אַתָּה לֹא מִתְעַיֵּף?
רַק מִלִּרְאוֹת אוֹתְךָ – אֶפְשָׁר לְהִתְעַיֵּף.
וְאַתָּה לֹא אָדָם צָעִיר רַבִּי,
סְלַח לִי – אַךְ הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת מַכְבִּידָה עַל לִבִּי.
.
כָּךְ שָׁאֲלָה אֶת הָרַבִּי מִלּוּבָּבִיץ – יְהוּדִיָּה מְבֻגֶּרֶת,
אֶת שְׁאֵלָתָהּ הַבּוֹעֶרֶת..
.
כֻּלָּם אֶת אוֹזְנֵיהֶם זוֹקְפִים,
“כְּשֶׁסּוֹפְרִים יַהֲלוֹמִים – לֹא מִתְעַיְּפִים.”
אוֹמֵר הָרַבִּי בְּחִיּוּךְ עַל פָּנָיו,
הוּא הִתְיַחֵס לִכְלַל הַיְּהוּדִים כְּמוֹ אֶל בָּנָיו.
כֹּל יְהוּדִי הוּא אוֹצָר,
וְאִם אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַיּוֹצֵר – אַתָּה אוֹהֵב אֶת הַמּוּצָר.
.
אֵיךְ הָעוֹלָם הָיָה נִרְאָה,
אִם גַּם אָנוּ הָיִינוּ רוֹאִים זֹאת בַּמַּרְאָה?
אֵיךְ הָיָה נִרְאֶה הָעוֹלָם,
אִם הָיִינוּ מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ עֵרֶךְ לְכֻלָּם?
.
הָיִינוּ מִתְיַחֲסִים לְכֹּל אָדָם – כְּיַהֲלוֹם,
וְנוֹתְנִים לוֹ אֶת הַכָּבוֹד וְהַיַּחַס – שֶׁאוֹתוֹ יַהֲלוֹם.
הָיִינוּ רוֹאִים אֶת הַסֵּפֶר – בִּמְקוֹם אֶת הָעֲטִיפָה,
וְנוֹתְנִים לוֹ חִבּוּק – בִּמְקוֹם נְזִיפָה.
.
אָז בּוֹאוּ נְאַמֵּץ אֶת גִּישָׁתוֹ שֶׁל הָרַבִּי,
לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁהָאָדָם מַחְבִּיא.
לַחֲשֹׂף אֶת הַחֶלְקִיק הָאֱלוֹקִי בְּכֹל אֶחָד,
וְלָתֵת לְכֹּל אָדָם יַחַס מְיֻחָד.
כִּי אִם נִרְאֶה נְשָׁמוֹת וְלֹא רַק פַּרְצוּפִים,
נִמְצָא אֵינְסְפוֹר יַהֲלוֹמִים.
.






