תדר וסדר
דבר ראשון שאנו שואלים את עצמנו בכל מטרה או משימה, אם הייתה רחבה או מצומצמת, מה היכולת שלי להתמיד מדבר הכי
פשוט ועד ניהול מדינות או דו-שיח עם השותפים ברמה נמוכה או בהתמקדות ברעיון שבא לפני המימוש למשימה שלנו ולמטרתנו שתכננו בינינו לבין עצמנו או עם השתתפות עם אחרים. וכל זה חוזר ליכולת שקראנו לה התדר וכוח שיש לנו שאנו מגדירים או ביעוץ עם בעלי ידע וניסיון. תדר זה בא אחרי
שאנחנו שמים סדר, וסדר ראשוני שזה המנה שלנו ולנפשנו כדי להמשיך בהתמדה ובעשיית סידור שמחזק ומגדיל את התדר שלנו וכמובן את היכולת.
יש חוקים לתדר זה, והם מתחילים מאמירת “אין עוד מלבדו”-באיזה שפה שהיא, אבל החשוב זה לממש ולשעבד את חיינו לאמירה קיומית זאת בינינו לבין עצמנו ובין כל האנשים בעבודה שמגדילה את המעגל החברתי
בצורה לא מעט אלא בצורה המטאטאת והכי חזקה שיש, ואלה הם חוקי האל, ההוגנות
והמלכות בסופו של דבר, בחיים אלו ובחיי האחר כך. חיים של איחוד לא קלים, וזאת היא הדרך והשביל של אבותינו ושל סבותינו ומי שחיה בעבר ועד ימינו. ולהיות צדיק זה לא מעשה של יום ולילה, עד שמתגבר החוש השישי וזה נותן את החוכמה והמחשבה המאוזנת שנפתח מולה ובגללה אחרי רצון האל
ורצוננו הרבה שערים ומגוון תחומים שונים במדע שבא מהאל ישירות בלי תיווך או איש קשר ולזה אנו אומרים “המדע של העל”. מדע זה לא כל אחד מקבל אותו, ואנחנו חייבים לחיות בדרך האיחוד עד שבאים עוד דברים חשובים, שמשלימות את דרך זאת והן כמו
סירות שמסביב למנורה –דרך האיחוד, וזה כבר קרה אחרי שעבר זמן על הקודמים ממי שחיה לפני, והייתה הדרך שלהם זה האיחוד
בלי הוספה לתחומים שונים שבאנה אחרי תקופה מסוימת כמדגיש ומצדיק לשיטות אלה.
אחר כך באה האמונה בכל הנביאים והשליחים וכל מרכיב לאמונה כמו מלאכים ,יום הדין, ספרי קודש וגורל.
מרכיבים באות אחרי מרכיבים ההיכנעות לאל, שהם המעשים-כי בעבר הייתה השיטה שיטה של מעשים, עד שהגענו לזמן שהוא זמן של מדע, אם היה מדע על-וזה הנתינה המבורכת
מהאל למי שמכיר אותו ישתבח שמו ולבעלי מאמץ לא פשוט.
אתה שואל את עצמך:” מה יוצא לי מדרך זאת?”, “והאם אני מקבל את מה שרציתי?”. בשתי שאלות אלה אנו חוזרים לעניין הצדק והניקיון של הלב בנינו לבין האל ואחר כך עם האנשים שאי אפשר שיהיו מרוצים ממנו
בכללי ואם זה קרה אז זה קורה על חשבון האל והדת, ועל חשבון דרך האיחוד. ממובנים אלה יוצאת לנו קבוצת הגויים, ששיתפו עוד אל-אם זה חיים, אישה כסף וכל דבר שהוא הפולש והמתנגד עם דרך זו ועם טוהר ההודעה האלוהית והיוצא דופן מבסיס של כל הודעות העל. ואת מה ששאלנו לפני זה חוזר על ההשפעה על נפשנו, ועל עניין הראייה וההוכחה. כי האל הוא שאסר על עצמו אי הוגנות ואסר על עבדיו, ובגלל דבר זה יש אנשים שנשאלים ביום הדין על זכויות אחרים
ולא נכנסים לגן עדן לפני הסליחה הרשמית של בעל הזכות. והראייה בתוך שינה או בהתעוררות היא הולכת והופכת למשודרגת עד שרואים אנשים בעלי רמה ממי שמימשו משימות לפני מנביאים מלאכים או אנשים בעלי רמה רוחנית לא פשוטה, וזה נהפך למדע,
כאשר אנחנו חולמים ,יש אפשרות לפטור חלום-למרות שחלום זה מהשטן, ואנחנו קוראים לזה ראייה וזה מוסיף לנו וודאות ודבר בטוח ממלך המלכים שהוא מחנך אותנו בצורה שהוא רוצה הוא האל ישתבח שמו בעל המלכות.
התדר שאנחנו מרוויחים במאמץ דרך סידור קבוע, עוזר לנו-אחרי הרחמים של האל, בקשיים שלנו ובצרות, וכל צדיק צריך לדעת שאת בירכנו והתפללנו בזמן המנוחה שלנו
וכאשר אין צרה, זה נותן לנו להחזיק מעמד כאשר האל שם אותנו במבחן או קוראת לנו
צרה במה שחטאנו. ואמר על זה צדיק בעל רמה -שירחם עליו האל: “מעט קבוע יותר טוב מהמון מקוטע”. וזה החוק של הברכה בגלל ההתמדה, ועם הזמן הרבה אנשים שחיו מקודם
לבבותיהם הפכו לאבן, ובמקום שיהיו ליבותיהם רכים בגלל הברכות והתפילות, הן הופכות לקושי של הסלע, והאל אמר לקבוצה שלא נשארה על דרך האיחוד מקודם שיש מים נובעים מאבנים ומים נוזלת, ואמר שאם האל הוריד את ספרי הקודש על הר, הוא רועד מפחד ומכניעות לאל, וכל אבן שנופל מהר הוא נופל מפחד ושמירת כבוד לאל. הסברה זאת נותנת לנו לחזור לדברי אל, וההתמדה
שמשפיעה על התדר תלויה בזמן שאנו חיים בתקופת מבחן זו, ובסוף או שיוצא לנו הצדיק בעל הטוהר בלב ובנשמה, מי שנכנס לגן עדן ללא חשבון ביום הדין, או הכופר וחסר ערך שלא מאמין בדבר חוץ מהחומר שהוא בעצם
הולך ומת או הופך לחול והוא מתקלקל בסוף. בזמן של סיום החיים לפני יום הדין יוצאת חייה שכולה שיער, שלא יודעים התחלתה
מסופה בגלל שיער זה, והיא חותמת על כל מצח למי שחי בזמנה ,או כופר או מאמין, והאנשים מתחילים לקרוא אחד לשני בכופר או מאמין, וזאת מסימני היום האחרון שאי אפשר לחזור בתשובה אחרי מקרה זה ומזה הסוף מתחיל וכל אחד שעשה את הטוב ומימש את הערכים על האדמה והין האנשים הוא
מוצל עד שבאים סימני יום אחרון שנשארו ובכך אנחנו מתקרבים לחשבון ולהוכחה מאל ההוגנות וההוכחה.
