“תמשיך… בבקשה תמשיך” גנחתי בקול רם שנשמע עד תאילנד. הרגשתי את חדירתו הכבדה בגופי בצורה שלא הרגשתי לעולם. רוב הסטוצים שלי לא ככה. מאז שהייתי ילדה בת 14, הרגשתי שהגברים תמיד הסתכלו על הגוף שלי, כאילו משהו בו תפס אותם כמו דג לחכה, הייתי מכנה אותם “פיתיון”. הפעם הראשונה ששכבתי הייתה בגיל 14, אני זוכרת שאיבוד הבתולין שלי בגיל כל כך מבוגר השפיע גם על הביטחון העצמי שלי. אימי תמיד אמרה לי “חמודה, יש לך ציצי ותחת, גם בלי תעודת בגרות, את תצליחי” והרגשתי מאוכזבת, כי אחותי הגדולה שירה איבדה את שלה בגיל 11, זין על רומן המפגר הזה. תמיד ראיתי את הגברים בטלנובלות הטורקיות, נאים שכזה, הם היו נאים בצורה מחרמנת. ידעתי שאני רוצה גבר כזה, שיראה טוב, שידבר טוב, אבל בעיקר, שיזיין טוב. מאז שאבי עזב אותי בגיל 4, אחרי שהוא היה אונס את אימי, שלא נדבר על פער הגילאים שלהם, כי הוא יכול להיות סבא שלה. זה היה היום הראשון של כיתה י, באתי בחולצה לבנה קצרצרה, וחצאית מיני שכמעט ראו לי את הפושפוש, רציתי להרגיש יותר זנותית היום. אני לא זוכרת כל כך את פרצופו של אבי, אני זוכר רק את השפם הספרדי שהיה לו. זה היה בית ספר חדש, הבנות בבית הספר הקודם שלי… לא אהבו אותי.. בלשון המעטה, ולא, לא עשיתי משהו מפורש(חוץ מאולי לשלוח ילדה לאישפוז, אבל זה סיפור ליום אחר).
-כיתה 101 בשעה 9 בבוקר –
“אני מניחה שאני אלך, אבל אם אני שם לבד.. פחות”. בית הספר היה ריק מאדם, כאילו הוא כמעט נטוש. אומנם היו עוד 5 דקות לכינוס בכיתות, אבל ברחבי בית הספר ראיתי רק בנות, בנות מפותחות למדי. הגעתי לכיתה, על הלוח היה כתוב בענק “ברוך הבא לכיתה יב”. יב? אני לא יב? אני כיתה י? למה אני פה. “מערכת מפגרת של תיכון מפגר” אבל נכנסתי לכיתה, אולי מסקרנות, אולי מחשיבת יתר. הדלת נסגרה, נבהלתי וקפצתי במקום. “ברוך הבא לכיתה יב, מה שמך” אמר מורה שנכנס לכיתה. היה ניתן לשים לב שהוא זקן בלפחות 4 עשורים, אבל לא כל כך אכפת לי בהתחשב באיך שהוא נראה. גבוה, אולי 2 מטר, השפם הספרדי שלו שהרגיש כאילו הוא יצא “מכמעט מלאכים”, הוא היה שעיר, אבל בצורה מחמיאה. ריח הסיגריות הטריות שעישן לפני רגע נדף בחליפת הטוקסידו האלגנטי שלבש, הבושם שלו בריח אפרסק וג’ינג’ר נסה להתנגד, אך לא עבד לו.
“אני לא כיתה יב, אני כיתה י” אמרתי, ידעתי שלו זה בטוח לא חשוב, שנינו ידענו למה שנינו לבד בכיתה הזאת. “באמת? אלוהים אמרתי לאביאל לבדוק לפני שאני מביא אותן, אי אפשר לסמוך על אנשים בימנו כבר” הוא אמר. הבנתי מהר מאוד שבית ספר זה לא, אבל אמרתי לעצמי שמקסימום אני אצא מפה עם חוויה בלתי נשכחת. ישבנו על הרצפה, התחלנו היכרות.
“אני סקרלט, נעים להכיר”
השם שלי תמיד ערער אותי, “סקרלט” איזה שם זה תגידו לי? רבים אמרו לי שהוא מתאר אותי בצורה מושלמת, זה שם סקסי אמרו לי, הוא מתאר את הגוף שלך, המחמאה הכי גדולה שלי זה שאמרו לי שזה שם מחרמן, שזה שם גמיר, שזה שם שכיף לאונן עליו, אבל זה לא גרם לי להרגיש טוב יותר.
המורה לא הציג את עצמו, ולא היה ממקומי לשאול אותו לעשות זאת. שישבנו וסיפרתי לו קצת על עצמי, שאני אלרגית לחלב, שאני גרה ברחוב הציפורים, שאני אוהבת את באד בני, ראיתי שיש דבר אחד שהוא מסתכל עליו, השדיים שלי. אני זוכרת שתמיד הייתי מפותחת, קיבלתי מחזור בגיל 10, הניצנים שלי כבר צצו בכיתה ג, ושדיים שלי יצאו כבר בגיל 11, תמיד הייתי מלאת תודה לגבי, למרות שאני לא מאוד גבוהה.
“את רוצה שאני יציג את עצמי?” הוא אמר, רציתי לדעת עליו יותר כבר מקודם, אבל לא היה לי נעים לשאול מורה על חיו הפרטיים.
“כדי שאני יציג את עצמי, תורידי בגדים בבקשה, ותשארי רק עם חזייה ותחתון”. תאמת, לא הופתעתי, אמרו לי להתערם בדרכים גרועות יותר, ותאמת שהתאים לי עכשיו לעשות.
הורדתי בגדים בצורה אלגנטית, דבר אחד שלמדתי זה שאסור להראות לגבר שאת לחוצה לפני, ובמיוחד שאת עושה על בסיס יומי, אני יודעת מה צריך לעשות.
התחלנו
הוא אחז אותי בישבן, העביר אצבע ב2 הלחיים של ישבני בצורה רכה ומפותלת כמו נחש צפע ארסי. הוא היה מעלי, אני חושבת שהוא רצה לבדוק אם אני מספיק טובה בשביל זה, והיה לו ברור שהייתי. הוא הוריד לי את התחתון, והתחיל לעשות ביד בעצמו לידי, הוא הכין את הזין שלו אליי, מותאם אישית. הנוזל הלבן שלו כבר נזל על הרצפה, הוא נגע לי בשדיים שלי, הוא היה דביק. בשנייה, החדירה הכתה בי
“אההההה” גנחתי בקול עצום, הכאב היה חד יותר מחנית שפגעה ישירות בליבו של זאב קר. היה ניתן לשים לב שהוא גבר מאוד מנוסה, ושאני לא מה10 הראשונות שלו, אולי גם לא ב20. אבל מהצד השני, זה היה לי כזה נעים. אפילו רומן, האחד שעזר לי לאבד את הבתולין שלי בכוח, הפעם הראשונה שלי, לא היה כל כך עוצמתי.
הזין שלו נשאר בתוכי לכמה שניות, הרגשתי את כולי מלאה בו, תרתי משמע.
הוא הוציא את הזין שלו מתוכי, זה כאב, אני רגילה לכאב אבל כאב שכזה לא הרגשתי כבר חודשים.
ינקתי את הזרע שלו מהאדמה, הוא היה סמיך ברמה אחרת, לא בהכרח דביק, פשוט קשה, פעם ראשונה שראיתי דבר כזה, אולי זה בגלל שהזין שלו ענק, אולי 20 בלי זקפה.
“אני אומנם אלרגית ללקטוז, אבל את החלב שלך אני יכולה לשתות לנצח”
הוא תפס אותי בידיים, שם לי אזיקים, איני יודעת מאיפה הוא הביא את האזיקים, אבל לא התנגדתי, רציתי שזה ימשיך ולעולם לא יגמר. הוא הכניס לי את הזין שלו שוב לכוס העסיסי והיפה שלי. הוא לקח את ידו הימנית, דחף אצבע אחת לשם, והתחיל להרחיב אותו עד לאורך שלא נראה באנושות כולה
“צריך למצוא גבר שלא רק ידע איך להזדיין, אלא גם להתנהג יפה” , האקט האגרסיבי שאנחנו מקימים כרגע מראה שזה לא נכון.
“איך קוראים לך” מרוב שזה היה נעים לא זכרתי לשאול. אני יודעת ששם לא קובע כמה הסקס טוב, אבל אלוהים כך כך כיף לגנוח שם סקסי כזה
“אלחנדרו”
שתיקה
סוף פרק
קרדיטים:
כותבים: שקד 1(כותב ראשי), שקד 2, רומי
עוזרי הפקה: הלל, רומי
ביקורת פרק: הלל, רומי
תודה לכל הקוראים ויום טוב, תחכו לפרק השני…
