שתי פנים זה דבר אלים
יש מובן של הרבה אנשים ,שחושבים שלהיות צבעוני זה דבר אמתי, והם מתהפכים ומשתנים לפי המצב ומה שקורה איתם, אבל לא ידעו שזה דבר שגורם לא להצליח ושהאנשים לא יאמינו לנו בחיים האלו והם נוטשים אותנו ולא נותנים לנו ולא משאירים מרחב אפילו לנשום כי להיות צבעוני זה אסור וכן בחיי האחר כך. אמר הנביא מוחמד: “מי שיש לו שתי פנים לא נכנס לגן עדן”, אמירה שהיא אמתית ונותנת לנו עיקרון וחוק כדי שלא נפסיד את עצמנו בשתי החיות.
כל מה שאמרנו בקשר לצביעות הפנים והעצם זה אלף-בית של התנהגות, וכולנו יודעים את הסיפור של הרועה שהפסיד את הכבשים שלו, הוא היה רועה בשדות הכפר, מבלה כל יום משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת השמש. הכבשים אוכלים והוא נהנה מהטבע ,אבל לא עזר לו רק שהוא אוהב את עבודתו, כי לא היה צודק והיה בשתי פנים, ושקר לאחרים עד שהפסיד את כל מה שיש לו. ביום אחד השתעמם לו ואמר לעצמו הוא יצעק שהזאב בא לאכול את כבשיו, הוא התחיל לצעוק עד שהאנשים באו להציל, אבל האמת שהזאב לא בא והוא עשה את זה רק כדי שילעג מהאנשים ויצחק עליהם רק שהיה משעמם לו. ביום הבא עשה אותו דבר,האנשים רצו להצילו אבל הם לא מצאו שיש זאב,ועוד יום ועוד יום,שבוע הוא המשיך לשקר ולצעוק, עד שבא יום והזאב תקף את כבשיו, הוא צעק בקול רם ובבכי שהאנשים יצילו אותו, אבל חשבו שהוא צוחק עליהם והזאב לא בא, עד שהרג הזאב את כל הכבשים, ובסוף מה יצא לרועה מלהיות בשתי פנים?, בזמן אמת הלך עליו ורק הפסיד. סיפור פשוט שמעניק לנו כלים בהתנהגות עם האנשים. ויש את העצם והנפש, שאסור להיות איתה צבוע. לטעות זו עובדה של כל בן אדם, והאימונה עולה ויורדת וזאת מציאות שאין לשנות אותה, וכל שטועים אז אנחנו נהיים במצב שלא יודעים-כמו שאמר אחד הצדיקים-אבל החוכמה פה ,לחזור בתשובה עוד פעם,ועוד פעם עד שמחנכים את העצם. זה בא מהרחמים של האל על עבדיו החלשים, שהם מנסים כל הזמן להתיישר ולהיות הוגנים, אבל מסביב יש את שתאוות שמונעות ממנו להישאר במצב הבטוח והמגן עלינו מצרות. אמר הנביא: “בקצים של הגיהינום יש את התאוות, ובקצות של גן עדן יש את מה שאנחנו שונאים לעשות”, זה מסכם לנו את כל מצב שאנו נופלים בו מהחטאים שגורמות לנו לצרות, וכל דבר שאנו חושבים שקשה לעשות אותו והוא כבד לפעמים על הנפש אבל זה הדרך שיש בו הרבה קוצים, כמו שאמרו צדיקים: “תתאמץ כי דרכך מלא עקומים”, והם שרים בשירים שלהם על מובן זה.
זה בקשר שלא להיות בשתי פנים על האחרים ועם העצם, ויש את ההכי חשוב שזה לא להיות רמאים עם האל, אמר האל: “הם חושבים שמרמים את האלוקים והוא המרמה אותם”, זה לא אומר שמהתארים והתכונות של האל זה לרמות, אבל הם רמו ואז קיבלו אותו דבר, והם נופלים על הפנים ולא יוצאים מצרה זאת לנצח, בחיים אלו, כאשר האל מעניש אותם, יש את מי שקם על רגליו ומתחיל לנסות מחדש אחרי שאיבד והפסיד את מה שאהוב על עצמו ולבו, אבל תאמינו שיש את מי שמתחיל לנסות לרמות לאל עוד פעם אחרי שקם על רגליו ואחרי שהאל הציל אותו בחזרתו בתשובה, הוא קם ונופל וקם ונופל עוד פעם אבל כמו שאנחנו יודעים שלכל דבר יש גבול, והגבולות שהאל שם זה המותר והאסור, כל שמתקרבים למותר האל נותן לנו עוד ועוד אבל אם מתקרבים ,והאסון אם נשארים במקום חשוד זה, אנו נופלים עד שחוזרים בתשובה. ויש לנו את פרעה כי דוגמה קרובה, כאשר חשב שהוא יכול לעשות את עצמו כאל, עד ששקע בים, האל שלח עליו את הייסורים הכי קשים, דם שנשפך מהשמיים, צפרדעים וארבה עד שהושיט יד-זמנית-וביקש ממושא עליו השלום שיגיד לאל לעצור את ייסורים אלו, ואז פרעה וחייליו יפסיק להרוג את הבנים של בני ישראל ויפסיקו לזנות בנשים שלהם, אבל כאשר האל הפסיק את הייסורים על פרעה ואנשיו הם חזרו עוד פעם, עד שברח מושה על המאמינים והאל פתח את הים וחצו מושה ומי שאיתו ופרעה רדף אחריהם עד שהאל הפיל את הים על פרעה והרעים שאיתו ואז מתו, והאל השאיר את הגופה של פרעה עד ימינו כי נס ודוגמה שמראה שמי שמתנגד עם החוקים האלוהיים הוא הופך לרודן והאל הוריד פסוקים מספרי קודש שנקראים על קיום יום הדין, כסימן על הטוב והרע, מי שנהיה בשתי פנים ומי שצודק.
יש קשר בין ההתנהגות בצדק עם האנשים ועם האל, כי האל נתן רשות לאנשים שנשלחו ממנו, כנביאים ושליחים לאנשים, ושהאל נתן לשליחים שלו רמה קדושה, כאשר האחרים והעם שנשלחו אליו מאמין להם ועושה טוב עם אנשים אלה, האל נהיה מרוצה מהם, ואז כל השערים של הטוב נפתחות להם, והנביא מוחמד אמר: “מי שמתנהג טוב עם אחרים הוא איתי בגן עדן כמו אלה,ושם את שתי אצבעותיו אחד צמוד לשני”, ומעשה זה מרים את בעליו ומי שממשיך בדרך חסן זאת לדרגות הכי גבוהות יותר מאלה שנלחמים עם רעים ומתים ונפצעים כדי שהיכנעות לאל תתפשט ותהיה בכל מקום, תדמיין לעצמך עוצמה של מעשה זה, וכמו שאמר הנביא: “הסבל זה סבל של שעה”, ואחר כך כל הטוב בא והאנשים מקבלים את מה שיש לך מהטוב בהתנהגותך וזה מוביל לדרך האל,כאשר אתה מתנהג טוב, אתה כמו הנביאים והשליחים, במורשת שלהם, והם לא השאירים כירושה כסף או זהב ,אבל השאירו לנו את המדע האלוהי, שאנחנו חייבים לפרסם בין האנשים בטובת לב, ואז נשאר שהאל ייתן לנו ניצחון, דבר אמתי ומציאות ועובדה שאין לה דבר שני או אחר, תתנהג טוב תהיה לאל ואנשים קרוב, וזה מה שעלנו לעבוד עליו בכל עת ובכל זמן, זאת מורשת הנביאים והשליחים.
