להתחיל ללכת

יש ימים שכמו הזמן הריק שואב ממך הכל.

אנרגיה, חלומות, ואפילו את הלב.

יש ימים שכמו השמש ששוקעת אתה תוהה לאן ממשיכים מכאן. לאן אתה, לאן היא, לאן העולם.

אתה מבין שאין יותר מידי להלחם עליו חוץ מעצמך.

ואז אתה קם, מנער את המכנס משאריות אבק ומתחיל ללכת, בלי לדעת בכלל לאן.

אבל מה זה משנה היעד, לפעמים כל מה שנחוץ זה הבנה שכאן כבר לא טוב מספיק.