✦ ✦ ✦
Table Of Content
סתם פקיד זוטר, זה שסופר את הכסף…
יום שני.
פלורה ברכב, בדרך לבנק דיסקונט. טלרית. ברדיו רפי פרסקי, ומושך את תשומת ליבה, לפחות בתוך הגירושים הארורים האלה — שיר שפתאום מדבר אליה.
רפי פרסקי — “מיליון דולר”:
סתם פקיד זוטר, זה שסופר את הכסף.
חלקלק, טיפוס שלילי.
ובכל זאת, איך זה קורה
שהוא זה שקובע את עתידי.
שנים רבות כך סתם החלקתי,
בלי להפריע לאיש.
אבל היום פשוט כבר נמאס לי,
אנ’לא יכול להיות אדיש.
הייתי יכול להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית
הייתי יכול ללמוד פילוסופיה שנה חמישית
הציעו לי לפתוח מסעדה גדולה עם שיש
הציעו לי לנהל סניף של בנק מקומי
מיליון דולר.
✦ ✦ ✦
פלורה: (חושבת) וואלה — יכולתי להיות, מה יכולתי להיות בלי הישראל הדפוק הזה שהתחיל להשתולל ממש בשנים האחרונות — כמה אהבתי אותו בהתחלה אבל הבן אדם השתגע לגמרי, המשמרות בבתי הזיקוק גמרו אותו
פלורה: (חושבת) צודק, לא יכולה להיות אדישה יותר, רוצה לחיות, גם כן הבנק הזה, טלרית, מתי אני אהיה כבר יועצת השקעות, יעקוב לא מקדם אותי ומה נשאר לי — לקבל כל היום אנשים — תעביר לי כסף מפה לשם, תעבירי לי כסף משם לפה… זיוני שכל
פלורה: (חושבת) גם איזה משפט: “הוא זה שקובע את עתידי…” אולי — אולי אני קובעת את עתידי, או, אולי אני לא? מה אני קובעת בכלל — יעקוב קובע לי הכל בבנק, וישראל קבע לי הכל בבית, כמה שאני קשוחה, שיגע אותי.
פלורה: (חושבת) וואלה איזה משפט — הייתי יכול ללמוד פילוסופיה שנה חמישית — למה אני לא הלכתי ללמוד פילוסופיה, יעני למדתי כלכלה — מה נהייתי — טלרית בבנק, איפה כל הפילוסופים? מי בכלל פילוסוף? יעקוב? ישראל? השכנים שלי?
פלורה: (חושבת) כן פילוסופיה, לא הולכים עם פילוסופיה למכולת, אבל בכל זאת המשפט הזה מעצבן אותי — למה אני לא עם איזה פילוסוף, ככה איזה מישהו חכם — מה נתקעתי עם הישראל עובד בתי זיקוק הזה — העיקר חתיך
איפה כל אלה מפילוסופיה שנה חמישית…
פלורה מחנה את הרכב.
פלורה: (חושבת) יללה עוד יום בבנק כוס אמא שלהם, רק הקפה עם חני מנחם אותי מכל ההעברות האלה
פלורה מחנה את הרכב במגרש החנייה ומטפסת על המדרגות לפסאז’ בו נמצא הבנק. מקישה בדלת, יעקוב פותח.
פלורה: בוקר טוב
יעקוב: מה נשמע פלורה
פלורה: עוד יום
יעקוב: (בצחוק) עוד יום? את רומזת שלא טוב לך בבנק שלנו?
פלורה: (משקרת) מה פתאום יעקוב, אכלה מקום — אין כמו דיסקונט קניון כפר סבא
יעקוב: אבל אם משהו לא מסתדר תבואי, תגידי
פלורה: לא מסתדר… בסדר — כרגע הכל מסודר.
יעקוב: להכין לך קפה?
פלורה: נס קפה תודה.
לקוחות מתחילים להיכנס לבנק, פלורה מיישרת את השלט הקטן על השולחן הנושא את שמה והכרוז של ההמתנה.
📢 מספר 1 לעמדה מספר 2
פלורה יושבת, עוד שתי דקות מתחילים לקבל, מתבוננת על הלקוחות.
פלורה: (חושבת) כוס אמק, איפה כל אלה מפילוסופיה שנה חמישית…
פלורה: (חושבת) תסתכל מה זה עמחא — ההוא מהמוסך, הירקן, זה שבא לחדש רישיון רכב, ההוא מהחנות צילום פוטו בן דוד, בעל הסופר באל עם המיליון צ’קים שלו עכשיו — אין לי כוח
כאילו — אלה החיים, זהו? זה מה שיש?.
פיקדון “ליצ’י”, תתפלל…
לקוח גבר מבוגר, מתיישב מולה.
פלורה: מה נשמע ציון
ציון: פלורה, מה שלומך
פלורה: בסדר מותק
ציון: נו מה יהיה בבורסה היום?
פלורה: תתפלל
ציון: דיייי פלורה, מכיר אותך, מנסה להחזיר אותי לפיקדון בבנק
פלורה: אתה יודע מה?, כן
ציון: טוב — יש לי פה צ’ק — תקני לי בבקשה מניית פיבי
פלורה: אתה לא מעדיף טמבור?
ציון: שמתי עליהם, ימח שמם — כל הזמן יורדים, לא רוצה לצאת בהפסד
פלורה: יש לנו עכשיו פיקדון חדש בבנק, פיקדון “ליצ’י” ארבע אחוז מובטח לשנה — למה שלא תזרוק את כל הטמבור הזה עם כל הצבעים שלהם ותישן בשקט בלילה
ציון: באלוהים אני אעשה את זה — 4%?
פלורה: כן — הנה תסתכל פיקדון “ליצ’י”
ציון: אז בסדר — יללה, תמכרי לי — לפחות אני אחזיר את ההפסדים
פלורה: בטח — בוא תחתום כאן
ציון מקשקש חתימה.
פלורה: מה זה חתימה או קשקוש?
ציון: יללה, אין לי כוח, כל היום תחתום תחתום — אני צריך תיכף ללכת למשמרת בחברת חשמל — בוא נעביר את הטמבור הזה לליצ’יק
פלורה: ליצ’י
ציון: ליצ’י ליצ’י – בסדר, אה, כמו הפרי הזה
ציון: שיהיה בריא היעקוב הזה, איזה שמות נותן לפיקדונות — אני אלך אליו אחר כך
פלורה: זהו.
ציון: יללה, לא צריך להתפלל יותר, להתראות פלורה
פלורה מסתכלת מאחורי גבו של ציון.
פלורה: (חושבת) למה? מה עשיתי? למה אני צריכה כל יום לראות את ציון, למה? רוצה לראות עולם, רוצה חיים, רוצה תרבות אמנות משהו — במקום זה — כל יום ציון עם המניות המזויינות שלו
✦ ✦ ✦
📢 לקוח מספר 2 לעמדה 2
עוד איש מבוגר מתיישב מול פלורה. מתחיל לברבר על הריבית בחשבון העו”ש.
פלורה: (חושבת) הלך ציון, בא ציון אחר — מה ההבדל ביניהם בכלל, כמו במכון טסטים של הרכב — כולם נראים אותו דבר, “הלו, הלו, מתי תורי”
פלורה: כן, זה 3 אחוז על ריבית החובה
לקוח: לשנה?
פלורה: לחודש
לקוח: מה, אתם גונבים אותי — יעקוב אמר שיהיה לי פטור מריבית על החובה
פלורה: לשנה מותק, אתה כבר שנה וחצי פה (יה קרצייה)
לקוח: את תראי, בסוף אני יעזוב אותכם
פלורה: מותק — אלה החוקים (אז יללה לך יה קללה)
פלורה: (חושבת) אני יעזוב אותכם — בא להפחיד אותי, אולי אני אעזוב גם? נחגוג אני והוא יחד רק מה זה לא בא לי לראות אותו
✦ ✦ ✦
📢 לקוח מספר 3 לעמדה 2
אברם: מה קורה פלורה
פלורה: שורדים
אברם: שורדים? את מדברת, בואי תראי מה זה לנהל סופר, תגידי יעקוב פתח לי את האשראי?
פלורה: (חושבת) הייתי פותחת לך משהו אחר
אברם: הוא רצה למשכן לי את המגרש, אמרתי לו המגרש לא למכירה ולא לעסקת קומבינציה
פלורה: מה אתה אומר (דחוף אותו לתחת)
✦ ✦ ✦
הקיום עצמו והטרגדיה האנושית, מי באמת יבוא לפתוח את הפיקדון ?
📢 מספר 56, לעמדה מספר 2
חי: ניגש לעמדה ויושב, מול פקידה בסוודר חרדל.
פלורה: שלום
בלי להוסיף, בלי לחייך, מסתכלת במחשב.
חי: שלום, באתי להעביר כספים מחשבוני הפרטי לחשבון ההשקעות
פלורה: בסדר, אבל לפני זה, אתה יודע שיש לנו תכניות חדשות בבנק? לספר לך עליהן?
חי: אהה.. האמת שאני סגור עם התיק שלי…
פלורה: כן אני מבינה אבל בוא תראה אולי משהו יעניין אותך, חכה אני הולכת להביא את הברושור מיעקוב
חי: בסדר (יאללה אלו בבנק — אי אפשר לעשות משהו בשקט, כל רגע עם השיווק שלהם, הפקידה הולכת ליעקוב מנהל הבנק, אני מסתכל על שלט קטן שנמצא על שולחנה — “פלורה גרטלר”)
פלורה חוזרת.
פלורה: כן הנה מה שיש לנו להציע לך אז יש תכנית לשנתיים שאתה מקבל בה 4% שנתי אבל רק עם תחנת יציאה אחת ויש אופציה לשנה עם ריבית…
חי: הקשב שלי הולך ומתמעט, אני שם לב פתאום לחזה הגדול של הפקידה שבלט מסוודר בצבע חרדל, זה היה פשוט חזה אמהי גדול מאוד — כמו הרי שומרון שניבטו ממנה. — כלומר גדול ובריא כזה ומבטי מתמגנט עליו תוך ששקלים דולרים וקרנות נאמנות חולפים ליד אוזני מתיאוריה של פלורה לחלופות ההשקעה
✦ ✦ ✦
פלורה מחתימה אותי על 4% לשנתיים
פלורה: (חושבת) בחור נאה, חתיך
פלורה: (חושבת) נראה גם חכם כזה, מופנם טיפה, לא מהמצוי שיש כאן שמכופף אותי כל יום
פלורה: אז מה? מה מדבר אליך?
חי: הקיום עצמו והטרגדיה האנושית
פלורה: מה???? מה קיום — זה בנק מותק
פלורה: (חושבת) לא תמשיך, סוף סוף משהו מעניין…
חי: אוקי, נשמע שהאופציה של 4% שנתי לשנתיים — אבל אני צריך עדיין לבדוק את זה
פלורה: “הטרגדיה האנושית” ? כולם משקיעים בבורסה ומפסידים בעוד אני נותנת כאן 4% לשנתיים.
חי: אז זו הטרגדיה האנושית בעיניך?
פלורה: (חושבת) מה זה הבחור הזה, גם חתיך וגם יש לו מה להגיד
פלורה: תשמע — זה, אתה לא תשיג דבר כזה — רק הבנק שלנו נותן את זה, מה יש לחשוב
חי: מה עם הבורסה בעצם, רגע… 4% זה לא רע אבל מה קורה בבורסה לאחרונה ? כדאי לטווח קצר
פלורה: זה שאלה שכולנו שואלים את עצמנו, למ—
חי: (קוטע אותה) למה לא התחתנתי
פלורה: (מתפוצצת מצחוק) לאאאאאא — למה הבורסה לא מדביקה את הפיקדון השנתי
פלורה: על איזה סכום חשבת? (מה זה הוא פנוי? ממש מציאה)
חי: 100,000 שקל
פלורה: נו אז הנה, אני פותחת לך חשבון השקעה לשנתיים ויש לך 4% שנתי מובטח בכיס (גם לא תפרן)
חי: את קשה
פלורה: קשה למה? אני רוצה בשבילך שתרוויח (עלה עלי)
אין ספק, צריך להיות הגיוני (להתחתן)
חי: לא יודע — באתי רק להעביר כסף — אני בן אדם פשוט אבל — הפעלת עלי את הקסמים שלך — בטח מלמדים את זה בבנק…
פלורה: מה פתאום — עם כולם זה ככה — צריך להיות הגיוני — למה שתלך לתיק שנותן לך 2-3 אחוז שנתי — אני נותנת לך פ-ה 4%
חי: בסדר שכנעת אותי
פלורה: או, עכשיו אתה הגיוני, השלב הבא זה שתלך ותתחתן
חי: וזה הגיוני בעינייך?
פלורה: בטח (משקרת)
פלורה: אבל במיוחד פה אתה חייב להיות הגיוני
חי: למה? תמיד זה מוביל לתוצאות? את יודעת שבורסה זה דבר לא הגיוני
פלורה: חמוד, אל תלמד אותי מה זה בורסה. יללה, פותחים ?
חי: יללה. שיהיה לנו בהצלחה
פלורה מרימה את ראשה ומושיטה לו מחשב קטן עם עט.
פלורה: תחתום כאן
חי: מה? (מתעורר מהחלום)
פלורה: הנה כל הפרטים — תחתום כאן, 100,000 שקל פיקדון “ליצ’י” שנתיים
חי: פיקדון ליצ’י — שנתיים
חי: מה זה — נתנו לתכנית שם של פירות? דווקא ליצ’י — שיביאו פירות גדולים — אשכוליות משהו
פלורה: התקמצנו פה עם הפירות, קטנים אבל מתוקים.
פלורה — “תחתום כאן וכאן וכאן”
חי: אוקי — איפה לחתום?
פלורה: כאן וכאן, הופכת דף, וכאן
“כל יום חשוב”
חי: (חותם) נצא למסע של שנתיים. בשנתיים אדם עובר… מעניין איזה אדם אני יגיע לפתוח את הפיקדון
פלורה: הזמן עובר מהר תאמין לי, אתה לא תרגיש ותגיע המשיכה
אני: כל יום חשוב.
פלורה: עשית משהו טוב תאמין לי (כל יום חשוב… ואיפה אלפי הימים שלי שהלכו לי עם ישראל… כל יום חשוב, הרג אותי זה)
חי: אמונה? מעדיף לדעת (שפינוזה העדיף רמת הכרה של ידיעה, ואמונה הייתה רמת ההכרה הכי נמוכה בעיניו)
פלורה: (חושבת) עכשיו דיבר ברור
פלורה: אז תדע שעשית משהו טוב
✦ ✦ ✦
חי: מעיף מבט אחרון על נוף הרי שומרון בסוודר חרדל, ומכניס את המראה לזיכרון לנצח, ועוזב את הסניף ובראשי דבר אחד —
לא ליצ’י,
לא השקעות
ולא הגיון,
רק פלורה גרטלר.
✦ ✦ ✦
“חבל שלא בלע אותך…”
📢 לקוח 57 לעמדה 2
פלורה: (חושבת) איזה חמוד, יווו, הזיז לי את הלב, מתוק כזה
“כל יום חשוב” — מי אומר דבר כזה? ציון? כולם אומרים העיקר הבריאות ושורפים אלפים של ימים עם ה”בריאות” הזאת.
פלורה: (חושבת) אולי אני מאוהבת? בכאילו כאילו? איזה חמוד
לקוח: שלום, באתי להפקיד המחאות
פלורה: יש לך כספומט בחוץ
לקוח: לאאאא — זה כלב הכספומט הזה — בלע לי כרטיס פעם שעברה
פלורה: בסדר בוא תביא (אינשללה יבלע גם אותך פעם הבאה)
— סוף פרק 2 —
