עברו חודשים. הוא כבר לא היה נער, אבל עוד לא היה גבר. הוא התחיל לכתוב שירים. הלב שלו הבשיל, נהיה עמוק יותר, שקט יותר. הוא כבר לא חיפש אהבה מתוך רעב – אלא מתוך מוכנות.
ואז, בבית קפה קטן, היא התיישבה לידו במקרה. קראה את אותו הספר. שאלה שאלה. חייכה חיוך מוכר.
הוא לא ידע אם היא “האהבה האמיתית”. אבל הוא ידע שהוא מוכן לגלות, בלי פחד, לאט, עם נשימות סבלניות ומבטים שאומרים יותר מכל מגע.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
