פרשת צו – אש תמיד
אִם גַּם כָּכָה תַּגִּיעַ אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם,
לָמָּה צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֵשׁ לְמַטָּה לְבֵינְתַיִם?
.
אֶלָּא שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא יָכוֹל,
לַהֲפֹךְ לְקֹדֶשׁ – גַּם אֶת מָה שֶׁחוֹל.
הוּא צָרִיךְ לְמַטָּה לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ,
לֹא בִּגְלַל שֶׁמֵּהָאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה – הוּא מִתְיָאֵשׁ.
אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁזֶּה בִּיכוֹלָתוֹ,
וְהוּא צָרִיךְ לְבַצֵּעַ אֶת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ.
.
וּכְשֶׁהוּא פּוֹעֵל לְמַטָּה בְּהֶתְאֵם לִיכוֹלוֹתָיו,
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲנָה לִתְפִלּוֹתָיו,
וּמַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹתָיו.
וְאָז מִתְרַחֵשׁ הַנֵּס,
אַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְאַפְשְׁרִים לוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִכָּנֵס.
.
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ,
וְתָמִיד תֵּלֵךְ וְתִשְׁתַּבֵּחַ.
הִיא לֹא תִּכְבֶּה,
אֶלָּא רַק תִּתְרַבֶּה.
.
הָאֵשׁ טִבְעָהּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה,
הִיא רוֹמֶזֶת עַל הִתְלַהֲבוּת בְּמִצְוָה וּתְפִלָּה.
אָנוּ מְצֻוִים בְּאַהֲבָה,
וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְווֹת בְּהִתְלַהֲבוּת וְלֹא כְּחוֹבָה.
אַךְ לִכְאוֹרָה יֵשׁ פָּרָדוֹקְס בֵּין אַהֲבָה לְמִצְוָה,
הֲרֵי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְצַווֹת עַל אַהֲבָה?
.
אֶלָּא כְּשֶׁמְּבִינִים כַּמָּה הַבּוֹרֵא נָתַן לָנוּ,
כַּמָּה טוֹב שֶׁהוּא בָּחַר בָּנוּ.
עַל גַּדְלוּתוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ,
וְיַחֲסוֹ אֵלֵינוּ – לַמְרוֹת רוֹמְמוּתוֹ,
אַהֲבָתֵנוּ אֵלָיו – הִיא רַק הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל אַהֲבָתוֹ.
.
כְּדֵי לֶאֱהֹב – אָנוּ רַק צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן,
בְּאַהֲבַת הַאַדְרִיכַל – שֶׁאֶת הָעוֹלָם הַזֶּה תִּכְנֵן.
וּכְשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים – אָנוּ מוֹדִים,
וְזוֹהִי הַמַּהוּת – שֶׁל לִהְיוֹת ‘יְהוּדִים’.
.
אָנוּ צְרִיכִים שֶׁהָאֵשׁ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד תִּבְעַר,
גַּם כְּשֶׁחָשׁוּךְ מִסָּבִיב – שֶׁהַלֵּב תָּמִיד יוּאַר.
וְזֶה לֹא פָּשׁוּט וְלֹא קַל,
בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהָאָדָם נִתְקָל,
בְּקֹשִׁי כְּבַד מִשְׁקַל.
גַּם כְּשֶׁחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק מְעֻקַּל,
הָאֹכֶל מְקֻלְקַל,
וּמֵרֹב כִּשְׁלוֹנוֹת – הָאָדָם כְּבָר מְתֻסְכַּל.
.
וְזוֹ עֲבוֹדָה יוֹמְיוֹמִית וְסִיזִיפִית,
הִיא לֹא תָּמִיד כֵּיפִית.
אַךְ אִם הָאָדָם יַתְמִיד,
וְגַם אִם אֶת הַיֵּצֶר הוּא לֹא יַשְׁמִיד,
עֲדַיִן תִּבְעַר בּוֹ ‘אֵשׁ תָּמִיד’.
.
וְהָאֵשׁ מִלְּמַטָּה – תְּעוֹרֵר אֵשׁ מִלְּמַעְלָה,
וּבְרֶגַע אֶחָד – תִּסְתַּלֵּק הָאֲפֵלָה.
וְכַשֶּׁהַכֹּל מֵאִיר – וְאֵין הַסְתָּרָה,
גַּם אֵין יוֹתֵר רַע.
.
אָז יְהוּדִי יָקָר – אֶל תִּתְיָאֵשׁ,
תַּמְשִׁיךְ לְהַבְעִיר בְּלִבְּךָ אֶת הָאֵשׁ.
עוֹד קְצָת – וְתִגָּאֵל,
בְּיַחַד עִם כֹּל עַם יִשְׂרָאֵל.






