אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בֶּיְבִּיסְטֶר לְיֶלֶד קָטָן,
שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְטִיָּה לְהַקְשִׁיב לַשָּׂטָן.
אֲנִי מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא שַׁרְלְטָן,
וְהַיֶּלֶד חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט שְׁתַלְּטָן.
.
הוּא מֻקְסָם מִדְּבָרִים מְסֻכָּנִים,
וּפוֹתֵחַ אֲרוֹנוֹת עִם זִכְרוֹנוֹת יְשָׁנִים.
מֵאֵשׁ שֶׁמְּאִירָה בְּמִסְפַּר גְּוָנִים,
מִמִּשְׂחָק בֵּין אוֹרוֹת לִצְלָלִים.
.
לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמוּת,
אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁזּוֹ רַק סַקְרָנוּת.
וַאֲנִי זֶה שֶׁאָמוּר לְהַרְחִיק אוֹתוֹ מִסַּכָּנָה,
וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא חֲסַר תַּקָּנָה.
.
הוּא מִשְׁתַּעֲמֵם נוֹרָא מַהֵר,
וְאָז הוּא מַפְסִיק לְהִזָּהֵר.
אֲנִי צָרִיךְ לְהַעֲסִיק אוֹתוֹ לְלֹא הַפְסָקָה,
אִם אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְנַסּוֹת לְכַבּוֹת עוֹד דְּלֵקָה.
.
וְלִפְעָמִים נִמְאַס לִי לְטַפֵּל בּוֹ – וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּטַפֵּל בִּי,
אֲבָל אֲנִי הַחֵלֶק הַ’מְבֻגָּר’ שֶׁבְּתוֹכִי.
בִּלְעָדַי הוּא הָיָה מֵת מִזְּמַן,
אַךְ בִּלְעָדָיו – אוּלַי לֹא הָיִיתִי אָמָּן.
.
לְכֹּל חֵלֶק יֵשׁ יִתְרוֹנוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת,
אַךְ חֹסֶר אִזּוּן – זֶה מַתְכּוֹן לַאֲסוֹנוֹת.
הוּא מְחַטֵּט בְּזִכְרוֹנוֹת אֲפֵלִים,
וּמוֹשֵׁךְ אֶת שְׁנֵינוּ אֶל עוֹלַם הַצְּלָלִים,
בִּמְקוֹם לְשִׁירִים וּצְלִילִים.
.
כְּמוֹ תִּינוֹק אֲנִי צָרִיךְ לִדְאֹג לוֹ לְהַסָּחוֹת דַּעַת,
שֶׁלֹּא יִבְכֶּה עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ טוֹבַעַת.
וְזֶה מַתִּישׁ לִדְאֹג לוֹ – בְּלִי לִדְאֹג לִי,
וְזֶה מוּזָר לְהַגִּיד – כִּי הוּא חֵלֶק מֵהַמִּכְלוֹל שֶׁלִּי.
.
מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי,
אַךְ אֵיךְ מְסַדְּרִים אֶת עוֹלָמִי הַפְּנִימִי?
