לבני שישים, שבעים, שמונים, תשעים….

לבני שישים, שבעים, שמונים, תשעים….

לבני שישים, שבעים, שמונים, תשעים…

זה קרה לפני שנים,

כשהיינו צעירים

והפכנו למבוגרים,

באוטובוסים ובמקומות ציבוריים,

חשבנו שכך יהיה לעולמים,

שאף פעם לא מזדקנים,

והנה ביום מן הימים,

במשפט של ארבע מילים:

“סבא, בוא שב במקומי.”

מפנימים שבחיינו הקצרים,

עברנו את גיל הנעורים,

התבגרנו, הזדקנו ושאותם ארבע מילים:

“סבא בוא שב במקומי”.

זה נתון ביולוגי שעמו יש להשלים.

י. דנון