בְּרִיכַת הַשַּׁחַר
אוֹר רִאשׁוֹן מְחַלֵּל דּוּמִיָּה,
רוּחַ קַלָּה מְלַטֶּפֶת עֲדָשָׁה.
לִבִּי אוֹמֵר תּוֹדָה בְּלֹא מִלִּים —
רַק הַיּוֹם הַזֶּה נוֹתָן תְּקוּפָה.
כָּל צִפּוֹר מְשַׁנֶּנֶת תְּפִלָּה,
כָּל צֵל נִמְס לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ רַכָּה.
וַאֲנִי — בַּחוּט הַדַּק שֶׁבֵּין אֶתְמוֹל לְעַכְשָׁו —
נִזְכָּר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.






