2-“האין עוד מלבדו”
השם השני משמות האל התשע ותשעים ואת מי שאומר אותן נכנס לגן עדן זה “האין עוד מלבדו”, אמר האל: “אם היה בהן אלים חוץ מהאל אז היו מתקלקלים והיה הולך כל אל עם מה שברא”. השם שהוא חלק מה”שהאדתיין” כלומר מילת האיחוד שמכניסה את האומר אותה לדת האסלאם וכאשר הוא מעיד בעובדה זו הוא נכנס לעולם הרחמים של האל, ואין עוד מלבדו היא המפתחות של גן עדן מי שמעיד לאל בשם זה נפתחות לו את שערי גן עדן והוא נחשב מוסלמי שהולך לפי גרסת הדת האחרונה, והיא המילה שמחדשת הדת, כלומר כאשר המוסלם או המאמין או בעל החסן דוהה ומתחיל להרגיש שיש משהו ריק בו ושהוא לא נהנה מתפילה ובירוך ומרגיש בהרגשה שהוא צריך להחיות את נפשו ואת מה שבתוכו הוא צריך להגיד אין עוד מלבדו וזה מחדש לו את הדת ואת הרוח של המעשים, והתופעות והסימנים נראים על אומר מילה זאת, והסימנים באים על שני שלבים, הראשון בינו לבין עצמו וזה מתגלה בנוח בנפש וההרגעה שנוצרת מלהגיד מילה זאת, והחלק השני בינו לבין האנשים והמוסלמים במיוחד מרגישים הו את החיים המלאים והתועלות בדבריו והאינטראקציה שנוצרת ליד סימני מילה זו, ואנחנו חייבים לחיות במילה זאת ולא רק להגיד אותה כי קודם כל הסימנים שאתה מרגיש ברגוע ואין מה שמציק לך יש גם את החלק השלישי והוא החשוב שאי אפשר לוודות או לבדוק אותו זה שהשערים של גן עדן נפתחים לו, כמו סימנים או תוצאות של ימי שני וחמישי ובגלל זה המוסלמים צמים בימים אלה , וכמה זה שווה להגיד מילה זאת שיש לה את שלושת החלקים בסימנים או בתוצאות. לפני שנוח הנביא היה בין המוות לחיים והוא היה בסוף חייו למד את בנו את המילה הזאת והמליץ לו להגיד אותה בכל רגע כי אם האל שם את המילה הזאת באחת מידות במאזניים ושם את השמיים והאדמה בידה הייתה מילת האיחוד “אין עוד מלבדו” יותר כבדה, ואין עוד מלבדו מה”נשארות הטובות”- כלומר “באקיאת סאלחאת” שאנחנו מברכים בהן, ואמר הנביא כמה הבאקיאת הסאלחאת טובות והמליץ עליהן ולהשתמש בהן בתפילות שלנו.
