שבלול הכי קרוב לניצול
לכולנו יש את התדירות בהתקדמות ועבירה משלב לשלב, אבל מה המהירות הכי טובה
וכמה כדאי להישאר בכל נקודה עד שהיא נהפכת לנקודת מעבר.
בכל עמדה ומעמד יש לנו את האופציה שננוצל ושייקחו ממנו את כל מה שבנינו בתקופה של מאמץ שלנו ובתקופת בנייה ומימוש. אבל מאחד לאחד זה משתנה, וזה תלוי באיזה חברה אתה חיי ועם איזה קהל אם אתה במעמד חבר שמשלים את האחרים או במעמד מנהיגות שעליך להיות יותר זהיר כי זה חוזר על כל הקבוצה ובזה גם כן על החברה כולה. לעבירת תקופה זאת וכאשר אנחנו מדלגים ברגש שלנו או בצורה אוטומטית על ניסיון ההפלה והניסיון למנוע ממנו לעבוד טוב כמו שבהתחלה ובהיותנו בשיא הכוח, דילוג זה בא לטובה כאשר אנחנו משדרגים את יכולתנו לעבור משלב לשלב בלי שישפיעו עלינו או יעשו לנו סטופ ועצירה מלהתקדם או להעביר את המסקנות והשיעורים שלנו ואת הטוב שבנו.
עד שנגיע לרמה זאת של דילוג עלינו לעשות כמה דברים לפני שאנו מתקדמים ומגיעים לצעד זה. דבר ראשון שעלינו לעשות זה לבחור את הקבוצה, כאשר אנחנו רוצים להתחזק אחרי תקופת הפרידות שדיברנו עליה לפני, ואז אנחנו מתערבבים את הערבוב החיובי שמחזק ומדגיש על מחשבתנו בנינו לבין עצמנו ובין הקבוצה ואז החברה. אמרו: “אתה הקבוצה אפילו אם אתה לבד אבל תהיה צודק”. משפט שמעיד לנו ומעודד להיות בטוחים ומחזיקים ומחזקים מעמד באידיאולוגיה הנכונה, שמבוססת על “אין עוד מלבדו” והשאר יבוא לבד כאשר אתה קשור באל ובטובים מהאנשים. בחירת קבוצה דבר שהוא הבסיס, אם בחרנו נכון אז ההתקדמות תבוא לבד בלי שנתאמץ קשה, ולהתרחק מקיצוניים בעלי הרס למבנה הדוקטרינה שבנינו למשך הרבה שנים אפילו עשרות
שנים, ואלה שעלינו להילחם איתם כי אמר האל עליהם: “הם האויב ואז תיזהר מהם”. הם הצבועים או הקשים בדת, הם שהורגים בשם הדת ולא יודעים אפילו דבר קטן על חלקי הדת ומה שמרכיב אותו. או שהם מולנו נראים שאוהבים אותנו ועוזרים אבל כאשר הם לבד הם נושכים את אצבעותיהם מכעס עלינו וקנאות ושנאה.
אחד מחברי הנביא שנשלח אחרון היה לו אבא ששונא את הנביא הזה, ואמר האבא: “יוציא בעל הגאון את מי שיפול ואין לו ערך –הוא התכוון לאיכות וגאון שאצל האיש שנוא טוב ובעל נכונות”. הבן כעס ושאל את הנביא האם הוא יכול להרוג את בן אדם זה?, אבל הנביא אמר לו שילווה את האבא ויעשה עבודת חסן ושיעשה לו טוב. אבא זה דוגמה לקנאים ושונאים אבל הנביא לא הרג אותו אלא צווה את הבן להיות טוב אותו וללבות אותו לאורך
החיים. זאת היא מחשבה של רחמים, ושל בנייה שאין לתת לצבועים והקיצוניים להרוס מבנה זה באיזה שהוא מחיר. אבל באים אחרים שאומרים: “האל אמר שנזהר מהם והנביא אומר שנעשה להם טוב אז מה עושים?”. התשובה היא שכן עלינו להיות זהירים מהם אבל מבחינה אחרת אם הוא אבא או אמא או בן או בן משפחה אז עלינו לעשות טוב איתם, כי האל אמר שקרובי משפחה הם הראשונים שעלינו להתנהג איתם טוב, כי זה מכניס אותנו לגן עדן בסופו של דבר ואולי ישתנו מרע להכי טוב שיש שזה מעשי חסן. כן קרובי משפחה, כאשר היה הנביא האחרון שנשלח חי בין בני משפחתו ושבטו הוא אמר להם שהוא לא מבקש מהם כלום, אלא להתנהג אתו כבני משפחתו. מצד שני, בני משפחה זה לא מה שאנחנו מחפשים אם הם לא בעלי ערך, ואם לא רוצים להשתנות, כי זה דבר מגעיל לשפוט
על בן אדם מבחינת קרבתו כבן שבט או משפחה, ועליו לעזוב דבר זה אם אין תוצאות ברורות שהם השתנו ורצו את האל והיום האחרון.
בזה בחרנו את הקבוצה שלנו עם עקרונות הכי טובים שיש והכי מקרבים לאל והערכים שהוא שם לנו כחוקים שמשפרים חיים באיכותם ואת חיי האחר כך.
דבר שני שעלינו לבחור זה איך נשנה בקבוצה, ולפי כושר שכנוע ורוב ידע ותיאורים שלנו נקבל את המעמד אם זה בראש הפירמידה של הקבוצה או פחות, עד מי שמנקה ומבשל אוכל וששומר על איכות חיי המנהיגים והחברים של הקבוצה. וכל אחד מהם זה חשוב והוא בעל הודעה שעליו להעביר בין הקבוצה ובין כל מי שמתעסק איתם. וכך יש לנו קבוצה-אפילו אם לא מצאת קבוצה ואתה בדרך הנכון אז תמשיך עד מציאת קבוצה זאת. ויש לנו את השיטה של
העברת הודעה של האל. ובסוך עלינו למצוא שיטה לשמור על איכות ההודעה זאת, ולא לחזור אחורה אלא להישאר במקום וברמה שלנו עד שמתקדמים בעזרת האל. והתדירות של התקדמות עלינו לשפר אותה, ולא ניתן לרעים לשנות אותנו לרעה או לנצל את הטוב שיש לנו, מכל הבחינות, כלכלית ,חברתית וכן את האיכות של ההודעה ולהיזהר מאויבים שהם נגד הודעתנו לגמרי, ואנחנו יכולים לדעת אותם מדיבוריהם כאשר הם מעדיפים כסף או חיים אלו במקום להעדיף את חיי האחר כך וכל טעות בדיבוריהם ומילותיהם. והם שלא הולכים למוסדות תפילה וזה יוצא מגאון מזויף שהם יותר טובים מאחרים. אלה שני דברים שמבהירים לנו את הדרך אז עלנו לשמור עליהן בלי להיות עדינים יותר מדי או קשוחים בצורה שהורסת.
