המנצח זה שסולח:
לסלוח, מונע מלרצוח, או את המצב למתוח, ומחנך את האפרוח, והעץ צומח ורק את האנרגיה החיובית שולח, זה מה שמשדרג ומייצר את הדו-שיח , וכמו שאומרים שלא נושך מי שנובח. כל זה נותן לסלוח, ולהרוויח, לעשות את הצורה הכי טובה ומתאימה לכולם. וזה הצ’אנס שמהווה את ההזדמנות לשנות בגורל בסליחה וזה שנותן לברך ולהתפלל ולשנות ולרוץ בכיוון נגד הגורל שלא נותן אותנו-בגלל חטאים וטעויות, ממנו להות מרוצים או יותר.
כל אחד יש לו את האגו שלו ואת האישיות ומה שמעניין אותו ושדוחפו להיות מחזיק מעמד בקשיות ,אם זה היה בשיחה בינו לבין אנשים שלא מעניין אותם ערכים או בתקלתו עם עצמו בקשיים להיות הכי מושלם-אם ניתן, ולצמוח בהשארת סיכוי וחלק גדול ברכישת הערך ולהמשיך עם רכישה יקרה זאת. אבל יותר חשוב ומעניין לחלק הכי גדול בבעלי דרך מסורתית זה לצוף על גג הראייה של האחרים וזה מה שמונע ממנו להגשים את החלום העולמי של השלום הנצחי לפני שלום יום הדין, ולפני בית המשפט העליון ביום הדין. זה מה שאנחנו צריכים לעבוד עליו, לצמצם את דאגתנו להופיע בחשבון או בדאגה של אחרים על חשבון סליחתנו. את מי אנחנו רוצים להופיע ברשימת ההתעניינות שלהם?, האם אלה חלק מהמחזיקים בשלוחת הטובה והחסן?, או שדאגנו להם לאינטרס של החיים התחתיים שהם זמניים ולא נשארות אתנו באורך דרכנו לפחות או שהם מלווים אותנו בחיים העליונים ,חיי הנצח והשמחה?. זאת אופציה ניתנת להשתנות, אבל זה תלוי בנו ובסביבה ,ולמה אנחנו שמים דגש. ועוד משהו מעניין שדיברנו עליו זה ההופעה עיני האנשים.
רוב האנשים לא חושבים כמו מחשבתנו, הם רוצים את המטרה הקרובה, ולא חושבים אלא בעתיד –זה שקשה להם להגשימו בגלל חולשת האמונה והחוזק של סוג בנייה של תוכנית ,שכל, רצון והכלים שהם לא רכשו ולא יפגשו אתה באורך כל חייהם אם לא נהפכו לבעלי המסורת שהיא המקור, ואז, קשה להם לסלוח. למה קשה לסלוח?, זאת שאלה שרובנו לא יודעים. אנחנו מעדיפים את מה שאנחנו רואים או מה שמופיע מול עינינו על חשבון מה שמוסתר מאחורי בסבל שמהווה סליחה. כל מי שמודד את הקריטריונים ואת מה שמשפיע או יכול להשפיע חושב על הרגע הזמני והקרוב, ובזה הוא יהיה בעל מחשבה מוגבלת וקצרה ,חלשה שלא נותנת לו להיות ברמה המבוקשת שיוכל לסלוח. אל תחשוב שזה גאון או שזה ראיית עצם שמונעת אותך מלהסתדר מול האנשים, כי אמרו-חסרי ערך: זה גאון מזויף ואין לו סוף שמח כי הם שמו בחשבון את החומר –שמתקלקל, ולא דפקו חשבון בעתיד או בחלק המנצח ושלא נגמר אלא אם האל רצה. כן רצון האל, זה מה שאנחנו רוצים לקחת לצדנו, בלי לפגוע באחר, ובסליחתנו לו ובנתינת עצה יקרה שהיא חינם. היה זמן שהעצה הייתה חינם אבל היום היא בכסף מרובנו, וכולם רוצים לעשות כסף למרות שהם לא צריכים והם יכולים להסתפק בלי להקשות על מפתחות ערך של הקלה על האחר-דווקא החלש והעני, ואם הפכנו את רצוננו מרצון שרוצה להיות עשיר על חשבון אינטרס כללי ועל חשבון למידת האחר ממנו, ונהיינו בעלי סליחה שמלמדים אותה בהתנהגותנו, ובהתמדה ובלי להתרגל אלא להתמיד, זה בעל השפעה ,אפילו אחרי זמן רב או קצר, שעושה אותנו גדולים וראויים בעיני האחר, בלי שירגיש או שנרגיש אנחנו, וזה הסוד של ההצלחה בכל זמן ובכל קהילה, ולזה אנחנו קוראים “השפעה של שביעת רצון” או התנהגות של צדיקים.
יבוא אחד שיגיד לי שהיום זה לא עובד, ושרוב האנשים הם בעלי שיטה של אינטרס זמני וחיים את העתיד שהוא נגמר בסוף?, אני עונה לו: אם היה טוב בחיים אלו לא היה האל-שרובנו בטחים שהוא ברא אותנו ושהוא קיים הבורא עולם שישתבח שמו, לא היה נותן לחסר ערך שישתה טיפה של מים. כי חיים אלה לא שווים אצל הבורא עולם כנף של יתוש. אז בזה יש חופשיות ואופציה של בחירה לבן אדם, האם הוא רוצה להגשים את הערך שרכש?, או שהוא רוצה משהו זמני שזה יפחית מערכו מול האל ומול האנשים-רובם אם לא כולם, אם לא עכשיו אז אחרי שהם ילמדו לקח מחייהם ואז יזכרו אותך לכל החיים, אתה בעל המטרה שנשארת בשני החיות ובעל הדגש שיישאר בזיכרונם של כל מי שפגש אותך וזה מה שיעשה את השינוי, חיים של שלום לכל בו אדם ולכל לאום ולכל בעל חלום בחברתנו ובכל העולם לנצח הנצחים עד סוף החיים.
