16-“המצדיק הממציא האוסף הצדיק”
הוא המצדיק בעל הראייה האלוהית העצומה עושה הטבות לעבדיו ומפריד בין הטוב שיקבל את הטוב ביותר ובין הרע עד תיקונו או החלפתו בטוב. המצדיק שנותן את התמורה המובחרת בלי מאמץ ובלי התעייפות, הוא שהתחיל את בריאת האדמות השבע ואחר כך את השמיים ודבר ראשון שברא זה העט ואמר לו תכתוב ואז כתב הכל בלוח השמור והיה לכל דבר כמותו והאיך שלו ואיך הוא נראה וכמה היא כמותו. שם את המאזניים כדי למדוד את הדברים והמעשים וכל דבר וכל אטום ביקום כתוב אצלו בלוח והוא שידע את הכל לפני שקרה והדברים שהוא אומר להן לקרות הן בין האותיות של המילה תקרה האומר לדבר תקרה אז הוא קורה. הוא שאמר לטובים לעשות מעשים טובים וכתב את זה לפני שקרה העוזר להם בברכותיהם ותפילתם לו ובקשתם להיות העוזר והתומך, והוא המצדיק בחיים האלו את הטובים במעשיהם ואז נותן להם, ומי שלא היה עבד לאל לא מקבל אלא מה שכתב לו האל והצדיקים והמוסלמים מעבדי האל מקבלים תוספת אם זה בבקשה מהם או בלי והוא כועס על העבד הלא מבקש ממנו, ושם לעבדיו את הזמנים שהוא מקבל אותם יותר וסולח ונותן , כמו אחרי הקריאה לאד’אן עד ההתחלה בתפילה, וכאשר הבן אדם צם ותוך אכילתו אחרי צום, ובשליש האחרון של הלילה, ואת ברכת העשוק והנשיא ההוגן. והוא הנותן לאמא לרחם על בנה הרוחם המעריך את הטוב והרע ושם את יכולת ההצדקה שלו להפריד בן טוב לרע המנחה לעבדו איך הוא מציל את עצמו מהאש ומהנזק של החיים האלו ובקבר וביום הדין, והוא רחם על עבדיו המוסלמים בניקוים בחיים האלו במבחנים ובנזק מרעים או מטובים המעשיר את הטובות למוסלם המטפל לו בענייניו וממשיך הטוב בשבילו אחרי סיום המבחן ואז הוא מקבל עד כמה סבל ואת הטובות שאסף, ומהאנשים מי שאומר תפסיק עם חזרה בתשובה ותקבל את הטוב ואת מה שאתה רוצה, אבל שכחו שהוא היה טוב לפני זה, ומה שאנחנו לוקחים מהטוב זה בא בכמות הסבלנות שהיו לפני הטעות שכל אדם עושה ורק האל לא טועה ואז אם סבל שנה ועשה מהטובות הכמות הגדולה וטעה אחר כך אז הוא מקבל בסך הסבלנות ומעשי טובות, ויש את מי שהאל לא נותן להם את הטוב ישר אלא מחכה עד הזמן הכי טוב בשבילם, והוא המעניש את הרע בגודל חטאו ויש את מי שלא מוענש ישר כדי שימשיך בטעות ויקבל את העונש המתאים בזמן המתאים והוא המראה את הטעות שלו או מסתיר אותה לפי חוכמתו ושם את הסודות שלו המציאות של בני אדם כדי שילמדו מטעויותיהם או במעשיהם הטובים ובסבלנות.
