5-“הקדוש”
הקדוש שאין לו חטא או טעות הדייקן בעל המציאות ועושה הכל מנתח המקרים שאף אחד עומד מולו מתכנן מה שהוא רוצה מבלי שיגיד מישהו משהו או שישתף אותו בפעולותו איזה שהיא מתי שתהיה ואיפה ואיך שהיא נהיית, בעל הטוהר והניקיון והממשות בגלל טוהרו, אמר האל בלשון המלאכים: “ואנחנו משבחים אותך ומקדשים בשמך”, וזה התור של המלאכים בלקדש ולהתפלל ולברך, החיילים של האל הלא משעמם להם או נמאס להם מלקדש לו ישתבח שמו. ואמרו מישהו קדוש אבל זה לא משווה ואי אפשר להשוות בין קודש איש ובין קודש הקדוש שמו, כי האיש יש לו טעות איזה שהיא והוא לא טהור נקי ולא בעל הטוהר הממשי שיש לאל, והקודש של איש מסוים בא מהקודש של אלוהים והאל לא תלוי באף אחד מהאנשים. והפועל מקדש בפירושו זה אומר שמתפלל או מברך, ובעלי הדתות השונות מקדשים וזה נקרא לקדש כדי שקידוש מטהר ומנקה את בעלו וזה ממש כמו תפילה כי אמר הנביא מוחמד עליו השלום שכל שאתה סוגד ומתפלל החטאים עפים ונופלים ממך, ואת זה גם ב”וודוא’ ” כאשר אנחנו מתכוננים לתפילה בשטיפת איברי הגוף השונים, וזה הגיוני שהמים מטהרים והוסיף לנו האל את התפילה כי מנקה ומטהרת. וגם בדתות שונות כמו שדיברנו לפני הם משתמשים במים בהתחלת היותם בדת וכאשר מתחילים להיות דתיים, בנוצרות זה נקרא הטבילה, ובהינדוסית גם יש את הנחל שהם מטהרים בו ובכל מיני דתות. ויש את השיטה של הבוד’ים שהם זוחלים מהבית ומנקודה מסוימת ומגיעים אל יעד , והם חושבים שזה מטהר אותם, וכמה זה קשה שהקשות שלו לא מקבל אותה אל שהוא מרחם על עבדיו ומקל עליהם, והם עולים להרים וגבעות ועולים על מדרגות שעשו לעלות על העליות וכל זה בשם הדת לצערי ולצער כל בעל שכל ושלוחה אלוהית שרוצה שלום ונוח לאנושות. ואת היהודים והנוצרים מקדשים עם יין ופרוסת לחם, ומוסיפים לחם לפחות שתיים כדי שיהיה ברכה ושפע, ואת קטע היין לא כלל דתנו כי הוא נהיה חראם אחרי שלב מסוים.
