הלב כותב בשקט

הלב כותב בשקט שירים בלילות,
מילים שמתנגנות בלי סוף בפינות.
מחשבות מטיילות בין רגעים חולפים,
ציורים של תקווה על דפים מתגלפים.

העולם נרגע, והשקט נוגע,
הלב נפתח, הנשמה שוב פועמת.
כל מילה שזולגת נוגעת עמוק,
סוד קטן שמאיר בחשכת הסף.

הרוח לוחשת, מביאה סיפורים,
על חלומות שנשכחו בשדות של זרים.
הכאב נמס, כמו טל של בוקר,
והלב משאיר סימנים על החול הסוכר.

אני כותב מילים שלא נאמרו,
על אהבות שחלפו, על זמנים שהיו.
הדמעה מתערבבת עם חיוך שנשאר,
כי הלב תמיד זוכר, גם כשהזמן נגמר.

ובשקט הזה, שנוגע בלב,
אני ממשיך לכתוב, לתת למילים לשכב.
כי כל שיר נולד ממקום אמיתי,
ושם, בלב — הוא תמיד נשאר איתי. 🌸❤️