וּכְשֶׁאֲנִי בָּא אֵלַיִךְ
וּכְשֶׁאֲנִי בָּא אֵלַיִךְ
~
כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׂבַּע,
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רָעֵב תְּחִלָּה.
לֹא מָלֵא תַּאֲוָה,
אֶלָּא מְדֻלְדָּל גַּעְגּוּעַ.
אָז יִטָּעֵם הַלֶּחֶם כְּטוֹב,
וְהַבִּיס, כָּרַחֲמִים.
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֶּה,
צָרִיךְ שֶׁיִּצְמָא.
שֶׁיָּבוֹא מִן הַדֶּרֶךְ,
וּשְׂפָתָיו יִסָּדְקוּ מֵהַשְּׁתִיקָה.
אָז יִהְיוּ הַמַּיִם כַּיַּיִן
וְהַגְּמִיעָה, כְּלַיְלָה שֶׁל סְלִיחָה.
וּכְדֵי שֶׁיִּשָׁן,
צָרִיךְ שֶׁיִּכָּנַע.
שֶׁיַּעֲלֶה אֶל מִטָּתוֹ לֹא כְּמֶלֶךְ,
אֶלָּא כְּעֶבֶד יוֹם עָיֵף.
אָז יָנוּם שֵׁנָה שֶׁמַּצְמִיחָה עֵצִים בְּנַפְשׁוֹ,
וְשַׁלְוָה תְּסוֹכֵךְ עָלָיו כִּשְׂמִיכָה שֶׁל אֵם.
וְכָךְ גַּם בְּאַהֲבָה.
צָרִיךְ לָבוֹא אֵלַיִךְ לֹא מִתּוֹךְ שֹׂבַע,
וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל,
וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאַתְּ קְרוֹבָה,
אֶלָּא כִּי כָּל גּוּפִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל מָקוֹם שֶׁהוּא לֹא יָדַע
עַד שֶׁנָּגַע בָּךְ.
אֲנִי בָּא אֵלַיִךְ
כְּעָיֵף הַבָּא אֶל מְנוּחָה,
כְּרָעָב אֶל שֻׁלְחָן עָרוּךְ,
כְּצָמֵא אֶל פִּי הַבְּאֵר.
וְאַתְּ אֵינֵךְ נוֹגַעַת בִּי תְּחִלָּה,
אֶלָּא מְחַכֶּה
שֶׁאֵדַע אֶת עַצְמִי חָסֵר.
וְרַק אָז אַתְּ מוֹשִׁיטָה לִי מַגָּע,
שֶׁאֵינוֹ רַק עוֹר,
אֶלָּא חֶסֶד.
~
סוֹחֵר מִלִּים
השיחה על הסיפור
- 💬 תגובה אחת






