עִפָּרוֹן וְחוֹלוֹם
עִפָּרוֹן בְּיַד שְׂמֹאל וְצִיּוּר עַל הַקִּיר,
כָּל דָּבָר נִרְאָה אֶפְשָׁרִי וּבָּהִיר.
הַחֲלוֹם הָיָה תָּמִיד מַשָּׂא קַל,
כִּי לַיֶּלֶד יֵשׁ כְּנָפַיִם בְּמָקוֹם שֶׁל שֵׂכֶל.
הַגָּן שָׁם בְּפִּנָּה, בַּרְוָזִים עַל הַמַּיִם,
וְחֶבְרָה טוֹבָה שֶׁצוֹחֶקֶת פַּעֲמַיִם.
בְּלִי זְרוֹעוֹת שֶׁל דַּאֲגָה אוֹ חֲשָׁשׁ,
זוֹ יְלָדוּת שֶׁמִּלֵּא הַלֵּב כְּמוֹ דֶּשֶׁא רָטֹב בַּשַּׁחַר.






