שנה קודם לכן, 3:00 לפנות בוקר- שדה התעופה טהרן.
לא סתם קראו לו צייד הצללים. החשכה הייתה המקום החביב על גרתר, ושעות הלילה היו תמיד הזמן שבו הוא עבד. והלילה אם הכל ילך כשורה, לא יהיה אפשר לעצור אותו. גרתר ישב על ספסל עץ ישן, עישן סיגריה להנאתו והתבונן בעשרות האנשים שיצאו משדה התעופה. אף אחד לא יחשוד בו, בזה הוא היה בטוח, מי חושד באדם בסביבות גיל ה30 לבוש במעיל עור שחור וג’ינס משופשף? זה היה לבוש אופייני למזג האוויר הקר ולסגנון האנשים הרבים שעוברים ברחוב יום יום…
“תמיד נראה אותו דבר, אה?” השאלה נשמעה מפיו של גבר שהתקרב אל הספסל שגרתר ישב עליו.
גרתר חייך חיוך קטן ולחץ את ידו של האיש “אני שמח לראות שהגעת”, ואני מקווה שההצעה שלך שווה את זה” השיב לו האיש. “אל תדאג” אמר לו גרתר בנימה ערמומית, “זה שווה”. “אוקיי, אז מה מה ההצעה שלך?” שאל אותו האיש ושילב את ידיו. “אני מקשיב.” גרתר חייך את חייכו העקום ולאחר רגע אמר: “אני מציע לשנות את סדרי הטבע, את יסודות החברה ולשלוט על הכל”. “ואיך תעשה את זה?” שאל אותו האיש. “בשביל זה ביקשתי להיפגש איתך, אתה צריך לעזור לי בשלב הראשון בתוכנית”. “ומה אני צריך לעשות?” גרתר הסתכל בעיניו השחורות של האיש ורק אז לחש לו בנימה רצינית, “אתה צריך להפוך את העבר להווה ולהשמיד כל דבר שעומד בדרכך, ובשבל להבהיר את הנקודה- הכוונה לאדם הזה שאתה מתכנן כבר שנים איך להוציא ממנו את “הסוד” ואז, להרוג אותו… אני צריך את הסוד הזה ואני צריך את האדם הזה מת… האיש חייך והושיט את ידו לעבר גרתר וכשלחץ אותה אמר לו “עשינו עסק…”
