מיצג קיומי ואירוע שראוי לזיכרון
REVIEW במשרד הדיקן
Table Of Content
פרול: מגיסטר שוקרון — מה קורררררה, יללה Review
חי: מתיישב. מעניין מעניין. הבחור קיבל מסר ממנה אך במקור אני יצרתי אותו כמי שחיכה לסיומה של חקירה עצמית — לא נאבק, לא ויתר, פשוט היה עם זה שהוא לא יודע מה לעשות והכל בסדר. אל מול כל הקולות שעולים בראש “אז תעשה ככה” “אז תעשה ככה”, “אתה כזה…”, “מישהו אחר מזמן היה…”, “תהיה אמיץ”
פרול: זה ממש פרקטיקה אקדמית… אתה יודע — לעיתים הלא יאומן ממש עולה, רק מלהיות עם זה ובלי לדעת מה נכון — אבל שם חוסר השליטה של בני האדם תופס את הבמה — “אני חייב לדעת”, “אני צריך לדעת” ואפילו “אני יודע מה צריך לעשות אבל אין לי אומץ”. כבר הכל ידוע וכשהכל ידוע, אין מקום לשום דבר חדש לעלות ואתה כלוא בתוך – איך אנחנו קוראים לזה בחוג – ההיבט התיאורי של החיים.
חי: כן, אם כי גם יום למחרת לא בדיוק ידע אך לפתע ידע דבר אחד…
פרול עומד ליד החלון ונושף עשן אל תוך הקמפוס.
פרול: שלא כל יום פוגשים פלורה גרטלר… שיש פה אירוע קוסמי… הופעה של מיצג…
חי: מיצג… מעניין — איזה תיאור היית נותן למיצג הזה?
פרול: מיצג?…. קיומי.
חי: בדיוק, קיומי – מעל חיי היום יום, לא כל יום קורה דבר כזה וזו אומנות כלשהי – להבחין בו ולתת לו את המשמעות הזו.
פרול: אתה מבין תראה — 30 שנה אחרי, ואותה אישה אחת עוד יושבת אצלך ברררראש והופכת לדמות ראשית ברומן — מה זה אם לא קיומי?
• • •
פרול: “לא נאבק, לא ויתר, פשוט – היה עם זה”, עמד בתוך זה ובא מתוך זה ובלי לשנות את זה — זה נהדר. ואתה יודע מה — עם זה הולכים למכולת. כמה חופש יש בזה ואפילו הבטחה לפרררריצת דרך.
פרול: כלומר הנרטיב של פלורה גרטלר הפך לקיומי עבורררררו, עד שגמר אומר להרים חקירררה בנוגע אליה — ותוך יום מהרגע שפגש אותה — שזה עושה את זה עוד יותר קיומי — כלומר —
שאלת (ה)חיים – על מה בעצם היה כל זה?
פרול: כלומר הייתי מסנתז את זה בצורה אחרת — אירוע שראוי לזיכרון — עם מה תגיע ליומך האחרון — עם מה שראוי לזיכרון — כלומר אתה רוצה להגיע עם זה – עם תשובה לשאלת החיים הקיומית “על מה היה כל זה”? על מה באמת ?על הקניות ביוחננוף ? על מבזקי החדשות ? על תיק 4000 ו 5000 ?, תשלומי המשכנתא ?
חי: כן אך המהירות שזה קרה הפתיעה — בסדר — הרי שומרון — כל יום רואים חמש שש הרי שומרון — מה קרה כאן?
פרול: זה סודות החיים, מסתרי המוח האנושי, מיצג שפנה אליו בעוצמה קיומית, פנה כנראה למגוון רבדים ודימויים עד שהפך לאירוע מכונן וסוג של אירוע חיים.
• • •
חי: אתה יודע — דווקא כדי להדגיש את הפרטיקולריות של האירוע הזה — אולי את הסינגולריות שלו — שלושים שנה הסתובבתי בבנקים, חברות ביטוח, ביטוח לאומי, מוסדות ממשלתיים, חנויות בגדים ולא הבנתי — לאן נעלמה פלורה גרטלר — כמו התופעה — לא פגשתי מאז שום פלורה גרטלר — כזו שהייתי נחוש בדעתי לחזור למחרת לראות איך התלבשה היום — אולי ב-2023 זה קרה וגם זה לא הגיע לעוצמה של פלורה.
• • •
חי: יש לי פרקים שלמים בפרויקט האונטולוגי שלי שנקראים “לאן נעלמה פלורה גרטלר” — זה סוג של רקוויאם, כמו קינה על חיים שאבדו, על יבשת ששקעה במצולות, אולי על נעורים שהלכו לאיבוד, על מיניות מדוכאת ולא מומשת, על הרפתקאות נעורים של מרדף אחרי אישה שמזרימות דם בעורקים, חמצן בריאות ומפיחים חיות בנפש…
חי מפנה אל פרול את מסך המחשב האישי —
חי: תסתכל פרופסור — זה המחברת של היומן האונטולוגי. תסתכל.
• • •
למה (בעצם) אנחנו מתגעגעים (מאוד) ?
חי: אתה יודע פרופסור — פלורה גרטלר קיבלה ממש את הזיקה לשאלה — למה אתה מתגעגע? למה אדם מתגעגע?
פרופסור: המודל שלי? לאירועים שהעניקו בעוצמה, את החוויה של להיות בחיים.
• • •
פרול: כלומר — פלורה נהיית פרזנטוררררר, שגרירררר, שלוחה, אסוציאציה של השאלה הזו — למה אתה מתגעגע?
חי: אתה חושב שאנשים יודעים לענות מיד על דבר כזה? איזה רגעים הפיחו חמצן בריאותיהם? ישר אומרים “לתקופה שהייתי סטודנט” או “לשירות הצבאי” או “לתקופה שגרנו שם,” או — למישהו — אבל באמת אפשר להיות נוכח למה אתה מתגעגע ואולי — לעשות עם זה משהו…
פרול: אתה מכוון בעצם שיש שם — ככל שישמע מוזררר — חקירה בנוגע למה אתה מתגעגע —לא יאמן אבל מצריך חקירה… ?
פרול חושב אל מול החלון.
פרול: ואולי — אם אתה נוכח לזה — אתה יכול לעשות משהו לגבי זה — כי אולי הפער, החוסר הפך להיות שקוף וקיבל את ההסבר “אלה החיים.”
פרול: אחר כך נגררררשת הרררמה הבאה — לפי ווורנררר ארהארד — לעמוד במקור, להיות גורררם בעניין כדי שמה שאתה מתגעגע אליו — יחזור להיות נוכח במציאות אמיתית או נתפסת אך פנומנולוגית — קיים.
• • •
פרול: ויותר מזה —
פרול מרים את אצבעו.
“אלה החיים” – ה”פער” של פרופסור קרוכמל
פרול: התרגלנו לפער, נהיינו “אלה החיים” או “החיים הם כאלה” ולא שמנו לב לכך, שהפער הזה — לא חוצץ ביננו לבין ציפייה כלשהי — אלא חוצץ בינננו לבין מה שזכותנו לצפות לו — כן, יש לך זכות לצפות שמערכת היחסים שלך תהיה מתגמלת ומזינה, כן, יש לך את הזכות לצפות שתהיה מאושר והחיים שלך יעבדו, כן, יש לך את הזכות להיות מוגשם, באמת מוגשם. וכן — יש לך את הזכות, לפגוש ויותר מפעם אחת בחייך, את פלורה גרטלר.
חי: כלומר — לא רק “אלה החיים” אלא —
פרול: הזכות אבדה.
פרול: זאת אפילו זכותך להיות אדם חופשי אבל הרבה אנשים הם “אני מוכה” “אני כזה” “אני לא כזה,” אני פה, אני שם, זה ככה וזה לא ככה, אני כבר לא מה שהייתי פעם, איבדתי את זה — יש לנו זכות לצפות להיות חופשיים.
פרול: הזכות אבדה — כמו נישול ממגרש המשחקים של החיים — אני כבר מבוגר מדי, אני כבר ככה, אני כבר לא מה שהייתי ככה — מה אתה רוצה — שאני בגיל 60 ירדוף אחרי פלורה גרטלר ויחכה לה ביציאה מבנק? לראות מה לבשה היום ?
חי: אני — היום בגיל 59 , כמה שאני מגיסטר בפילוסופיה — הייתי עושה את זה. כן, הייתי מחכה לה ביציאה מהבנק.
פרול נושף שוב ענן עשן.
פרול: בגלל שאתה חופשי — לא חופשי במובן של לעשות שטויות או מה שבא לך. אתה מבין בעוצמה מה חשוב לך.
• • •
פרול: הוא הבין בעוצמה מה חשוב לו, כמו גם הבין שלא פוגשים כל יום פלורה גרררטלר, יותר מהבין, נכח, היה שם, הוא עצמו היה מה שחשוב לו ומה שחשוב לו היה הוא.
חי: מתחיל להזכיר את הקסקדה של וורנר.
פרול: נכון — ומכיוון שהבין בעוצמה שזה חשוב לו — דררררש שם ביצועים ולכן הרים חקיררררה. ועם זה, הולכים למכולת — לא במובן של פרנסה, או תקשורת עם המוכר, אלא במובן של גישה לשפע.
אתה לא רוצה לצאת לטיול הזה…
• • •
חי: אתה יודע — רק מלא להיאבק ולא לוותר — רק להיות עם זה — אתה יודע שתכננתי טיול אופנוע בקיץ.
פרול: עשרררררים יום, לאירררופה.
חי: נכון — אתה יודע היה לי רגע בסוף השבוע האחרון שבאמת הייתי שם עם הבחירה הזו, משהו לא עבד לי ולא ידעתי מהו — רק ידעתי שאני לא שמח לקראת המבצע הזה.
פרול: כמו מעניין, יפה אבל לא מילא אותך השראה —
חי: כן ולא נכנסתי עם זה למאבק להתמלא השראה בכוח כמו להוכיח לעצמי שיש נופים יפים שם וכדומה — גם לא סתם לבטל ולהישאר לא שלם — פשוט הייתי עם החוסר הזה שהרגשתי — הייתי איתו והייתי איתו ועלו כל מיני דברים אך לבסוף המוח אמר את הלא יאומן.
פרול: שחולל מפנה במררררחב.
חי: כן — המוח אמר — חייצ’וק — אל תתבאס, אבל אתה לא רוצה לצאת לטיול הזה. ונכחתי כמה שזה נכון — שכן לי – כמו פרסונה אישית, היה קשה הודות בכך. פשוט היה לי קשה — אתה יודע — הניסיון שלנו, המוניטין שלנו, חופשת הקיץ, ההפסד שכן שילמתי מקדמה של כ-4000 שקל —
חי: ועל פני כל זה — Turns out — אתה לא רוצה לצאת לטיול הזה — זה מה שיש שם וזה עלה רק בעקבות חקירה שלולא הייתה שם הייתי בטיול שהיה — כך אני סבור — חוויה מיותרת.
פרול: אוקי — עכשיו תורת המשחקים קצת — הפסדת 4,000 שקל, אך לא שילמת עוד 45,000 שקל — רווח 41,000 שקל בחמש דקות של להיות נוכח — לא רע — ועם זה — בטוח הולכים למכולת.
חי: אבל אחינו — ב-5 דקות 41,000 חזרו לכיס — זה לא ביצועים? להיפך — הלכו למימון ההארלי החדש. ראית פעם פילוסוף נוסע על הארלי?
• • •
פרול: אתה יודע מגיסטר שוקרון, כשחושבים על זה — זה כמו מודל מה שהצגת כאן — כמה כסף הלך לאנשים על חוויות מיותרות, רק בגלל שלא היה להם גישה לאקט של להיות עם זה, לא לשנות לא לוותר לא להיאבק?
• • •
פרול: יפה מאוד — אז בסופו של דבר חני מתקשרת אליו ומוסרת מסר מפלורה — גם עשית הליך יפה בכך שלא דיווחה במי מדובר עד שווידאה שיש לבחור כוונה רצינית לעשות עם זה משהו — ובכך שמרה על כבוד העובדים, הסניף וכבודה של פלורה — אין לי מה לומר חי, מיצג יפה ונכון של אינטגריטי.
• • •
פרול: אני מעביררר את הפרק הזה — הוא מצויין — לך לפרררק הבא — הוא מתקשר אליה.
חי: ושם פלורה תתחיל להיות במגע סוף סוף עם פילוסופיה שנה חמישית…
— סוף פרק 3 —
